כללי – עמוד 37 – על קצה ה…

בין הקנקן למה שיש בו

וירג'יניה הפרמן במדור שלה בניו יורק טיימס כותבת על ההשפעה של הטכנולוגיה על הכתיבה. היא מדגישה שאי אפשר להפריד את התוכן (שהוא החלק שאלה שכותבים רואים כעיקר) מהכלים שמכילים אותו.

Does anyone still believe that the forms of movies, television, magazines and newspapers might exist independently of their rapidly changing modes of distribution? The thought has become unsustainable. Take magazine writing. In school or on the job, magazine writers never learn anything so broad as to “tell great stories” or “make arresting images.” You don’t study the ancient art of storytelling. You learn to produce certain numbers and styles and forms of words and images. You learn to be succinct when a publication loses ad pages. You learn to dilate when an “article” is understood mostly as a delivery vehicle for pictures of a sexy celebrity. The words stack up under certain kinds of headlines that also adhere to strict conventions as to size and tone, and eventually they appear alongside certain kinds of photos and illustrations with certain kinds of captions on pages of certain dimensions that are often shared with advertisements. Just as shooting film for a Hollywood movie is never just filming and acting in a TV ad is never just acting, writing for a magazine is never just writing.

Content and Its Discontents

ניקולס קאר, כזכור, מציין שהסביבה הדיגיטאלית יוצרת מצב שבו הוא איננו מסוגל לקרוא מסמך ארוך או לעקוב אחר רעיון מורכב. יש בביקורת שלו אמירה לגבי העדיפות של הקריאה המעמיקה. אבל הפרמן רומזת שאין כאן מה לשפוט – כל אמצעי פשוט דורש סוג ביטוי שונה.

בוא אלי מידע נחמד

ג'ורג' סימנס שואל עם אנחנו באמת זקוקים לכלים שימסרו לנו מידע שרלוונטי למיקום הגאוגרפי שלנו. אין ספק שיש יתרונות, ובוודאי גם חסרנות. מה שמעניין בדברים, אבל, הוא ההבחנה בין העבר שבו היה עלינו לחפש מידע באופן פעיל, לבין המצב שלקראתו אנחנו הולכים בו המידע יגיע אלינו בלי שנצטרך לרדוף אחריו.

The history of humanity reveals information as something we have had to pursue. Through philosophy, research, libraries, and universities, information had to be intentionally sought to be known (by the individual). It is only a slight exaggeration to say that we are today moving toward a system where information knows us. Well, maybe “know” is over-stating it. But many of my information interactions are not ones that I have to initiate. Simple services like Google Alerts, personal bots (more popular a few years ago) and more complex social network tools (like diigo) provide a steady stream of information.

Geo-broadcasting

צריך להיות ברור שההבדל הזה משמעותי מאד, ויש לו השתמעויות כבדות משקל לעולם החינוך.

היתכן בלוג במקום מאמר אקדמי?

מרטין וולר בוחן את היחס בין המאמרים האקדמיים שהוא כותב, לבין מספר הפוסטים שהוא כותב לבלוג שלו. הוא מגלה (לא להפתעתו) שהוא פרסם יותר מאמרים אקדמיים לפני שהוא התחיל לנהל את הבלוג שלו. הוא מביא שתי סיבות אפשריות לכך:

1) The motivation to write papers has decreased – apart from getting an RAE ranking, the main reason to publish is to share ideas and fulfill a creative urge to write. Blogging meets these needs better than formal publications.

2) There is more than one way to network. I'm not a big fan of attending conferences (I've got enough bags, thanks), but I used to go to quite a few as this was the only way of getting to know those in your field. So, I used to write conference papers to achieve this aim. Now, I have a much wider and richer network through blogging and twitter, so that motivation is also reduced. I still think it's valid, and meeting people face to face adds to that network, but it doesn't have the monopoly it once did.

Blogging impacts on formal academic output

בסביבה האקדמית מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת מכובדים מוסיפים לסטטוס של הכותב, דבר שבדרך כלל לא קורה עם פוסטים לבלוג. אבל לפי וולר הוא כותב מפני שהוא רוצה לשתף, ומפני שפשוט יש לו דחף לכתוב, ולכן הירידה במספר המאמרים שהוא מפרסם איננה מפריעה לו.

ועוד מחקר

אינני שולל את האפשרות שיש משהו בכל זה. הרי מדובר באנשי מחקר, וסביר להניח שהם יודעים מה הם עושים, ואין ספק שהם מפרסמים את הממצאים שלהם במקום מכובד.

As technology has played a bigger role in our lives, our skills in critical thinking and analysis have declined, while our visual skills have improved, according to research by Patricia Greenfield, UCLA distinguished professor of psychology and director of the Children's Digital Media Center, Los Angeles.

Is Technology Producing A Decline In Critical Thinking And Analysis?

רוב מה שמתפרסם בכתבה הזאת שטחי למדי, וקשה להתרשם שהממצאים הם פרי של מחקרים יותר מאשר הם פרי של קריאת העיתונים שכותבים על הרגלי הלמידה (הדי ירודים, כמובן) של בני הנוער של היום. חבל.

היה די צפוי

שרה פרז מדווחת על מחקר חדש שנערך באוניברסיטה מכובדת בניו יורק. היא עצמה מציינת שזה נשמע כמו בדיחה, אבל הדבר כנראה אותנטי: החוקרים גילו שאצל נערות צעירות עודף שימוש ב-Facebook יכול לגרום לתחושות של חרדה ודכאון. פרז מציינת שעם כל הכבוד לחוקרים, התכונות שהם מזהים אופייניות לבנות בגיל הזה:

Years ago, those same girls may have spent hours on the phone or writing out their thoughts in secret "slambooks." Even longer ago, they probably sat at their desks writing out long, emotional letters. For many girls, chatting about or dwelling on their problems is just a part of growing up.

…

If anything, this study just shows that social networking sites haven't changed anything about how we communicate – they've just given us a different platform through which we do so.

New Illness: Facebook Depression?

מחקרים מסוג הזה אינם דבר חדש. כמעט כל תופעה אינטרנטית חדשה ומוזרה זכתה בחוקרים שמשום מה גילו שהיא גרמה לבעיה אישית או חברתית. אין ספק שיהיו עוד כאלה.

פעם חשבו שזה דבר מוזר

כתבה חדשה בניו יורק טיימס מדווחת שבתי הספר של ניו ג'רסי אינם מוכנים, לפחות בשלב הזה, לחייב את תלמידי בתי הספר התיכוניים ללמוד בקורס מקוון אחד כתנאי לסיום מוצלח של לימודים.

Online courses were once viewed as a poor substitute for in-class learning, a temporary solution for tennis prodigies, child actors and others who had to miss classes regularly. But in the past decade, virtual courses have cropped up nationwide as public schools have rushed to reconfigure traditional courses — from creative writing to calculus — for the Internet age.

More than 70 percent of the nearly 15,000 school districts in the United States currently offer at least one online course, enrolling more than a million students last school year alone, said Susan Patrick, president of the International Association for K-12 Online Learning, which estimates that online enrollment has increased about 30 percent annually since 1997. “It’s growing faster than any other innovation in K-12 education,” she said.

Schools Won’t Require Online Class. Yet.

אבל מהמשך הכתבה ברור שזה בדרך. מעניין לראות את המהירות שבה הרעיון הזה מתקבל, אם כי בכלל לא ברור מהו האופיים של הקורסים האלה. הם בוודאי על פי רוב לא יותר מקורסים בהתכתבות.

כשהענן הופך לערפל

קשה להגיד שהמידע שאנחנו שומרים בדיסקים הקשיחים המקומיים שלנו בטוח במיוחד, אבל אין ספק שאיבוד מידע כמו שקרה ל-Ma.ganolia איננו מבשר טובות לשימוש נרחב בענן.

In light of today's outage, many are questioning the reliability of web apps and web-based storage in general. Twitter in particular is full of users venting their suspicions.

"Cloud computing becomes fog when it goes down," says Todd Spragins in a Twitter post.

Ma.gnolia Suffers Major Data Loss, Site Taken Offline

ואפילו אם מצבים כאלה מדאיגים ויוצרים תחושה של אי-בטחון, אולי אי-שם בתת-המודע אנחנו יודעים שדברים כאלה צפויים.

אולי חשיבה מדעית איננה חשובה כל כך

דיווח ב-Science Daily על מחקר חדש מעורר שאלות חשובות בנוגע לשיטות הוראה. כצפוי, המחקר מגלה שסטודנטים סיניים זוכרים יותר עובדות מאשר עמיתיהם האמריקאיים – אפילו הרבה יותר. אבל בשתי האוכלוסיות היכולת לחשוב באופן מדעי היתה מאד חלשה.

Researchers tested nearly 6,000 students majoring in science and engineering at seven universities — four in the United States and three in China. Chinese students greatly outperformed American students on factual knowledge of physics — averaging 90 percent on one test, versus the American students’ 50 percent, for example.

But in a test of science reasoning, both groups averaged around 75 percent — not a very high score, especially for students hoping to major in science or engineering.

College Freshmen In US And China: Chinese Students Know More
Science Facts But Neither Group Especially Skilled In Reasoning

אפשר, כמובן, לטעון שאף שיטת הוראה איננה מפתחת חשיבה מדעית, אז לפחות אצל הסינים זוכרים יותר. אבל נדמה לי שעדיף לחפש ולפתח דרכי הוראה שמניבות את התוצאה הרצוייה, לא רק תוצאה שאפשר להשלים איתה.

המשחק כנראה לא מעודד אלימות

טוריל מורטנסן, נורווגית שחוקרת משחקי מחשב למיניהם, מדווחת על מחקר חדש הקבוע סיבתי בין אלימות במשחקי וידיאו לבין אלימות בחיים ה-"אמיתיים". היא כותבת שהמחקר:

… confirms what media studies has been saying about entertainment violence for a very long time. It is a lot more relevant to the use of violence whether the person is interested in violence than if the person is exposed to violent media. If they are interested in violence (for instance through learning that violence is an acceptable tool to solve problems), they will seek out violent entertainment. It's not the violent entertainment that causes the violence, if anything, it's the other way around.

Violence and Violence …

היא מצטטת מהמחקר שמראה שהאנשים שנמשכים לאלימות מביעים יותר עניין בביטויים הגראפיים של האלימות, מאשר במשחק עצמו.

לשמור על פתיחות לדעות אחרות

דרך סטוארט מאדר הגעתי, באיחור מה, לראיון עם אובאמה – לפני שנכנס לבית הלבן. הראיון נוגע בתחומים רבים, אבל ההתייחסות ל-Blackberry שלו (נושא שזכה לכיסוי עיתונאי רב) מעניינת במיוחד:

… it's not just the flow of information. I mean, I can get somebody to print out clips for me, and I can read newspapers. What it has to do with is having mechanisms where you are interacting with people who are outside of the White House in a meaningful way. And I've got to look for every opportunity to do that–ways that aren't scripted, ways that aren't controlled, ways where, you know, people aren't just complimenting you or standing up when you enter into a room, ways of staying grounded.

CNBC TRANSCRIPT: INTERVIEW WITH PRESIDENT ELECT BARAK OBAMA

אובאמה מדגיש שיש דרכים רבות לשמור על זרימה של מידע, אבל דווקא בתפקיד שלו הוא זקוק לדרכים בלתי-אמצעיות. להבדיל אלף הבדלות, יש כאן הסבר טוב לגבי החשיבות של RSS וכלים דומים.