סטיב אסקאו מגיב לטענה שהנסיון לקדם קורסים מקוונים בארצות באפריקה הוא סוג של אימפריאליזם תרבותי. הוא מנסה להראות שהטענה הזאת מתעלמת מההיסטוריה, ומהעובדה שגם הקמפוס המסורתי היה סוג של אימפריאליזם תרבותי.
|
First proposition: the campus, like the computer, is a technology, an instructional technology. Second proposition: there are many students for whom the lecture hall and notetaking is a poor instructional technology, and who do not learn much in the conventional classroom Third proposition: the campus is a very expensive instructional technology. Keeping the building clean and the lawns trimmed and the parking lots patrolled costs — and of course it costs millions to build the campus in the first place. The 26 public and private universities in Ghana, where my work is now, are breaking down: students in hallways because the lecture hall cannot accommodate them, eight students stuffed into a dorm room built for two — and despite all this, only 5% of those 18-22 can be accommodated. The Campus: The Old Imperialism? |
בלי להתייחס לטענה בנוגע לאימפריאליזם, יש חשיבות רבה בקביעה של אסקאו. הוא הרי מזכיר לנו שטכנולוגיה איננה רק מה שהתחדש מאז שנולדנו. קשה לטעון שלטכנולוגיה חדשה יש אמירה תרבותית מבלי לבחון כיצד גם לטכנולוגיות ישנות יותר גם היו "אמירות" תרבותיות. תודה לג'ורג' סימנס לקישר לדיון הזה.
