ג'ורג' סימנס שואל עם אנחנו באמת זקוקים לכלים שימסרו לנו מידע שרלוונטי למיקום הגאוגרפי שלנו. אין ספק שיש יתרונות, ובוודאי גם חסרנות. מה שמעניין בדברים, אבל, הוא ההבחנה בין העבר שבו היה עלינו לחפש מידע באופן פעיל, לבין המצב שלקראתו אנחנו הולכים בו המידע יגיע אלינו בלי שנצטרך לרדוף אחריו.
|
The history of humanity reveals information as something we have had to pursue. Through philosophy, research, libraries, and universities, information had to be intentionally sought to be known (by the individual). It is only a slight exaggeration to say that we are today moving toward a system where information knows us. Well, maybe “know” is over-stating it. But many of my information interactions are not ones that I have to initiate. Simple services like Google Alerts, personal bots (more popular a few years ago) and more complex social network tools (like diigo) provide a steady stream of information. Geo-broadcasting |
צריך להיות ברור שההבדל הזה משמעותי מאד, ויש לו השתמעויות כבדות משקל לעולם החינוך.
