CMS – על קצה ה…

נו, כל הקורסים אותו הדבר, לא?

ליסה ליין מדווחת על הקורסים החדשים שהיא פתחה הסמסטר. כבר מזמן היא איננה משתמשת ב-Blackboard אלא ב-Moodle כסביבה שבה היא בונה את הקורסים שלה, אבל משום מה, הרבה סטודנטים מתקשים להבחין בהבדל, והם גם ממשיכים לראות את השם Blackboard כשם גנרי של כל פעילות לימודית שנמצאת אונליין. ליין כותבת על סטודנט אחד שהתלונן שהוא איננו מוצא את הקורס שלה – מתברר שהוא בכלל לא התייחס לדואר שהיא שלחה, ובמקום זה התעקש לחפש את הקורס בסביבת ה-Blackboard של הקולג'. מצד אחד, זה מבעס, אבל מצד שני:

Here’s the strange thing. He was the only one. I swear, I had received only two other emails from students who couldn’t find my class, and that was because they had gone to the college’s Moodle installation instead of mine. This is out of 160 online students!

Are students breaking the Bb habit?

אז אולי יש תקווה.

השאלה היא מי כאן האדון על הלמידה

כתבה בבלוג ReadWriteWeb על התפתחויות בפרסום באינטרנט שהופכים את השיתוף בין אתרים ופלטפורמות עוד ועוד קל וזמין מעוררת מחשבות חינוכיות אצל ג'ורג' סימנס:

As educators, we think students need to come to us, to our space of learning. It’s a holdover from physical class spaces. We’ve just applied it to software. But it’s not necessary. Student’s content should come to us, but students shouldn’t be forced to come to our software spaces to contribute.

Publish/Subscribe Matrix Could Explode Into Glass-Smooth Platform

הרבה לפני האינטרנט דיברנו על העמדת הלומד במרכז תהליך הלמידה, אבל היום הכלים שעומדים לרשותנו יוצרים מצב שבו זה באמת יכול לקרות.

השאלה היא מי מוביל כאן?

בתוך ה-Shared Items בקורא ה-RSS של סוזן, מצאתי מאמרון של ג'ון ספנסר שנותן ביטוי מצויין לבעייתיות ב-Moodle, ובכל מערכת אחרת לניהול הלמידה:

When speaking about technology integration, the first option people suggest is the notion of course management system. Just create one online hub where all things are accomplished. While I think a program like Moodle has great potential, the course manages the student rather than the student managing the course. It becomes an extra, inauthentic layer that students must maneuver. This fails to meet the realities of a constructivist-based education as well as the current method of how students tend to use computers in their personal time. Things become hyper-organized in a way that does not represent the true flow of authentic learning.

issues with "the cloud"

קצר ולעניין – הקורס מנהל את הלומד, במקום שהלומד מנהל את הקורס. אין שום פסול ב-CMS זה או אחר, אבל אפשר לקוות שאנחנו מוצאים את הדרכים לאפשר ללומד לכוון את הלמידה של עצמו.

ומעניין לציין שמדובר בבלוג האישי של ג'ון ספנסר שגם כותב את Adventures in Pencil Integration. מתברר שהוא לא רק מבין בחינוך בסוף מאה ה-19, אלא גם בחינוך בתחילה של המאה ה-21.

כאן לומדים!

ליסה ליין מעידה על עצמה שהיא מעורבת מאד בתחום הלמידה הפתוחה שכלים אינטרנטיים חדשים מאפשרים. אבל בגלל זה היא מהרהרת – למה היא משתמשת במערכות לניהול (CMS) תוכן די סגורות. ויש לה תשובה:

Everyone whines about how to control all this influx of information on the web. How do we limit our input to what's really important? pare down information to what matters to us? hold back the tide of continuous partial attention? make time for what's real? And as teachers, how do we prevent "creepy treehouses", invading students' social space?

The closed course has a solution in its message: this is where you work, not entertain yourself. Where your social contacts are for the purpose of learning. Where whatever other tools are available (RSS feeds, posting boards, Twitter), this marks the spot where you show your learning. That is its true value, not just as a screen behind which we hide, but as a filter.

A Space for Learning (or The Value of Doing Things Half-Assed)

כאשר סטודנטים מוצפים מדי בשפע של היצע לימודי/חברתי, לא מזיק לתחום אותם ולהצביע על סביבה שמוקדשת ללמידה בלבד.

קורס מקוון ישר מהקופסה?

אלן לווין נזכר בימים שבהם הוא חשב שתפיסת ה-CMS היתה מתאימה לתהליכי למידה. מדובר בתקופה הרחק בעבר.

I feel rather blessed I have not had much responsibility or even been inside a Course Management System for a looooooong time. I cannot say I find them inherently evil, but more inherently stupid. It’s been a while since I ranted on it, but after all this time the mere fact that the main organizational unit of a “learning system” not being the learning, nor the learner, but the course – is just plain programming design laziness It’s done that way because it is easier to put learning into neat mailbox slots, ones that can be tidily emptied at the end of a term.

Meet The New Boss

אני מניח שהוא צודק בנוגע לעצלות בתכנות, אבל נדמה לי שהנקודה הזאת משנית לאחרת – שה-CMS שם את הקורס במרכז, לא את הלומד, או הלמידה. כך היה – וכך זה עוד היום.