איך שגלגל מסתובב


כבר הרבה התפרסם על העתיד המאד לא מזהיר של העיתון המודפס. ג'יל לפורט, בניו יורקר, סוקרת את ההיסטוריה של עיתונים, ומגלה שהעתיד לא כל כך שונה מהעבר.

Maybe if we knew more about the founding hacks, we’d have a better idea of what we will have lost when the last newspaper rolls off the presses. If the newspaper, at least as a thing printed on paper and delivered to your door, has a doomsday, it may be coming soon. Not so soon as weeks or months, but not so far off as decades, either. The end, apparently, really is near. That makes this a good time to ask: what was the beginning about?

        Back Issues: The Day the Newspaper Died

ואם כך, מספר שאלות די מרתקות עולות מזה לגבי הדרך שבה אנחנו מסתכלים על המשבר שמולו ניצבים העיתונים של היום.

נו, ומה עוד חדשה?


ממה שאני מצליח לגלות, גוף שעוסק ב-"מחקר" לשם השיווק, ChildWise, מפרסם בימים האלה תוצאות של מחקר או סקר שהוא ערך. כתבה על הסקר התפרסם בעיתון הבריטי Guardian אם כי אין קישור למשהו על הרשת שאפשר לבדוק בעצמנו. ומה לגבי התוצאות? בין היתר:

Where children initially began using the internet to do homework, that has become an afterthought and they are much more likely to spend their time online socialising. One in three said the computer is the single thing they couldn't live without, compared with a declining number – one in five – who name television.

        Internet generation leave parents behind

נו, טוב. באמת מעניין, אבל לא מרעיד עולמות. יש שם נתונים רבים מאד, אבל קשה לקבוע אם מדובר במשהו אמין או לא, ואם אמין, אם זה בכלל משמעותי.

אולי כאן פצצות אינן כואבות


חנן יניב מדווח על הפגנה אנטי-ישראלי בסקונד-לייף – עם סרט בן דקה בערך.

מפגינים מאיטליה וצרפת נשאו שלטים ודגלי פלשתין,ניצבו על החומה בין הטיילת של תל-אביב לבין אמפי קסריהת טסו באוויר וקיימו הפגנה וירטואלית לא אלימה.

        סקנד לייף וידאו בלוג #3 הפגנה נגד מבצע עופרת יצוקה

למען האמת, אם זאת יכולה להיות גם זירה למלחמות, קשה יהיה להתלונן.

למידה? להם חשוב הכסף!


כל הכבוד לקליי בורל שחושף את העובדה ש-NCLB עוסק יותר ברווחים לאנשים עסקים מאשר בלמידה של ממש.

The architect of No Child Left Behind (NCLB), President Bush’s first senior education advisor, Sandy Kress, has turned the program . . . . into a huge success in the realm of corporate profiteering. After ushering NCLB through the US House of Representatives in 2001 with no public hearings, Kress went from lawmaker—turning on spigots of federal funds—to lobbyist, tapping into those billions of dollars in federal funds for private investors well connected to the Bush administration.

        Driving the Money-Lenders from the Edu-Temple

אפשר לקוות שזה יזיז משהו, אבל יד על הלב … אני בספק.