וונדי דרקסלר עובדת עם כיתה של תלמידים בכיתה ז' וחוקרת את הלמידה שלהם לדוקטורט שלה. היא כותבת על רשימה ארוכה של בעיות טכניות (ולא רק טכניות) שבהן התלמידים נתקלים. ובכל זאת, הם כנראה מתגברים:
|
You would think from this list that every day was a new disaster. However, neither I nor the participating teacher see it that way. In fact, every day is a new science experiment, a new adventure, a new learning opportunity. The students are all engaged in their own unique ways… for the entire hour and 40 minute block. On the one hand, they've had to learn a whole new way of work riddled with frustrations and unknowns. On the other hand, they've embraced it with a vengeance. They work together to solve technical problems, dig deep to find answers, and share with classic 7th grade enthusiasm. Construction of Personal Learning Environments is Messy |
המטרה הספציפית של דרקסלר היא בניית "סביבות למידה אישיות" עם התלמידים, אבל מה שהיא מתארת הוא משהו בסיסי ומשמעותי הרבה מעבר לכך. אפילו אם זה נאמר פעמים רבות בעבר, כנראה שכאשר תלמידים מתעניינים במתרחש, קשה לעצור אותם מללמוד.
