נדמה שמזמן העבודה היא לא כל חיינו. איננו מתלוננים אם יש לנו יותר פנאי, אם כי אנחנו גם למדנו שהאבטלה איננה רק גוזלת מאיתנו פרנסה – במידה רבה העבודה מעניקה לנו משמעות. עם זאת, אם לא צריכים לעבוד, לא קשה למצוא דברים מעניינים לעשות. בריאן מרצ'נט, ב-The Atlantic, התכתב עם מספר אנשי היי-טק שהצליחו לבנות תוכנות שיבצעו את העבודות שלהם, כך שהם יכולו להמשיך לקבל משכורת מבלי לעשות דבר מעבר להפעיל את התוכנות. מעניין שכמה מהעובדים חשו רגשי אשם – כאילו הם גנבו מהמעבידים שלהם בזה שלא "עבדו", או לא היו עסוקים בשעות העבודה. לעומתם, אחרים היו שלמים עם האוטומציה שהם עצמם הפעילו. ובכל זאת, המצב הזה מעורר שאלות של מי האוטומציה הזאת משרתת:
| As it stands, self-automation can be empowering. But as automation techniques become better understood, they may simply become yet another skill set management can expect employees to possess, or learn—passing the gains to their organization, then making themselves useful in some other way. “Employees will increasingly need to automate their own jobs or get moved out,” exhorts the Harvard Business Review. “Worldwide, we’ll see many more top-down managerial mandates for bottom-up automation initiatives.” And the rich and their employee-built bots will again swallow the gains. |
מתברר שביסודו של דבר לא מדובר בסוגיה טכנולוגית, אלא כלכלית וחברתית. רק במקרים מעטים העובד שמתכנת את המחשב שלו כדי שיעבוד עבורו באמת מרוויח. כנראה שברוב המקרים המעביד שמח לקחת את ההמצאה של העובד, להפעיל אותה, ולפטר אותו. נכון לעכשיו, כך העולם פועל.
