בעצם, אין חדש תחת …


בן יאגודה, בניו יורק טיימס סוקר את הספר של ג'ון פרימן, The Tyranny of E-mail. יאגודה מודה שפרימן צודק כשהוא כותב שלא פעם אנחנו חשים שאנחנו טובעים בכמות הדואר האלקטרוני ודואר הזהל שמגיע אלינו, אבל הוא גם מוצא בו לא מעט יתרונות. הוא גם מביא ציטוטים מההיסטוריה (שנמצאים בספר של פרימן) כדי להראות שהנוסטלגיה כמעט תמיד מייפה את המציאות ההיסטורית.

Unfortunately, Freeman’s Chapters 1 and 2 undercut his jeremiad, which appears in Chapters 3 and 4. In the earlier pages, he provides a short history of pre-Internet communication, from the tablet to the telegraph, and reveals that with the arrival of each new technology, people said pretty much the same thing as he is fixing to say about e-mail. A woman at the turn of the 20th century blamed the postcard craze for the fact that “there is no standard nowadays of elegant letter writing, as there used to be in our time.It is a sort of go as you please development, and the result is atrocious .” An editorial in an English newspaper in 1901, referring to the telegraph, lamented: “Our desire to outstrip Time has been fatal to more things than love. We have minimized and condensed our emotions. . . . We have destroyed the memory of yesterday with the worries of tomorrow. . . . We do not feel and enjoy; we assimilate and appropriate.” Remove the quotation marks, and the lines would fit perfectly into Freeman’s argument.

        Slow Down, Sign Off, Tune Out

וכמובן שנאמרו דברים דומים בנוגע למוסיקה "מודרנית" (עוד במאה ה-18), הציור המופשט, ועוד הרבה – כולל בני הנוער של "ימינו" שמשום מה תמיד נחשבים פחותים מבני הדור שקדם להם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *