פרויקט ה-My Life Bits של גורדון בל, מהנדס בכיר במיקרוסופט, איננו חדש. למיטב ידיעתי הפרויקט מתנהל לפחות כבר עשור. משום מה, השבוע סטייסי מייסון, בבלוג HTLit המוקדש בעיקר להיפרטקטס, כתבה על הפרויקט של הזה, והעירה שמתקבל הרושם שמרוב איסוף מידע באנלי, התחושה של חיים מעניינים באמת הולכת לאיבוד.
|
The idea behind the project is to capture a lifetime of experience into a neat, searchable package. Apparently we’d rather bore our great-great-grandchildren with the details of our most visited social-network pages and our evenings spent watching Jeopardy than leave them complex works of art to serve as glimpses into our deepest emotions. Life Bits |
אולי אין כאן שאלה של ההבדל בין "לחוות" לבין "להיות", אבל אפילו אם אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אותם פרטים בכל זאת דורשים מיון כדי לבחור את הפנינים – אחרת הכל נעשה סתמי. ובעצם, כבר כתבתי את זה לפני שנתיים כאשר במסגרת אחרת התייחסתי לפרויקט של בל והערתי שהרדיפה אחר עוד ועוד פריטי מידע יוצרת מצב שבו "we seem to become obsessed more with accumulating the content than actually doing anything with it".
