תגית: Twitter

משפיע? – כן! / קובע? ספק.


המון נכתב בשבועות האחרונים על Twitter והמתרחש באירן. יש מי שמשוכנע שמדובר במהפכה של דרך שבה אנשים מתארגנים, או לפחות של הדרך שבה אנחנו צורכים חדשות. נעם כהן, בניו יורק טיימס מתלהב פחות. הוא מביא מספר תובנות שלדעתו ניתן להסיק מהכלי והשימוש שלו באירן. וממש בהתחלה, הוא מצביע על הקשר בין טכנולוגיה ותמורות פוליטיות:

Political revolutions are often closely linked to communication tools. The American Revolution wasn’t caused by the proliferation of pamphlets, written to whip colonists into a frenzy against the British. But it sure helped.

        Twitter on the Barricades: Six Lessons Learned

רצוי לזכור שבמהפכה האירנית הקודמת, זאת של חומייני, היה גם שימוש בטכנולוגיה חדישה (לפחות של אז) – קסטות עם דרשות של חומייני שהוברחו לתוך המדינה. כל דור והטכנולוגיה (המפכנית) שלו.

היכן שלא נביט


הנושא החם התורן בנוגע ל-Twitter הוא כמובן המהמות באירן, אבל בבלוג ReadWriteWeb אנחנו לומדים שהכלי הזה חודר לתוך כמעט כל תחומי החיים, אפילו ל … Poker. הכתבה מראיינת שחקן פוקר ומנהל אתר המוקדש לפוקר שמסביר טיפה על ההשפעה של הכלי על המשחק:

"People are calling it Tweet bluffing," Sebok says. "It's a game within a game situation and it's effected the way the games go. It's enabling the fans at home to climb into the minds of the players but if they are smart they know they can climb into each others' minds too: to see who tilts, who rolls with the bad situations and who flies off the handle. Players spread misinformation like 'I'm going to play tight' when they are really going to play loose. We do that verbally but since Twitter is written, it seems more believable. But it's just the beginning of all this, it's blown up in last 2 or 3 months."

        How Twitter is Changing the World of Professional Poker

למען האמת, אין סיבה להיות מופעתים מזה, ואולי דווקא ההשפעות הזעירות הן אלו שמצביעות על שינויים ארוכי טווח.

מזכיר (רק קצת?) את 90-9-1


כתבה באתר ה-BCC מדווחת על מחקר/סקר שנערך ע"י הרווארד אצל 300,000 משתמשים Tiwtter. משום מה, התוצאות אינן מפתיעות:

Just 10% of Twitter users generate more than 90% of the content, a Harvard study of 300,000 users found.

        Twitter hype punctured by study

אני מניח שהאופטימיים קיוו למשהו קרוב יותר ל-"חוק פרטו" (גם אם הקשר של ה-"חוק" הזה לפרטו רופף ביותר) אבל אפילו לזה כנראה לא מגיעים. באופן די עקבי שימוש/השתתפות חברתי בכלים אינטרנטיים שומר אמונים לתפיסת ה-90-9-1.

כל כך פשוט, אבל גם כל כך גמיש


סטיבן ג'ונסון כותב (דווקא ב-Time) על מה מיוחד ב-Twitter. בעיניו הדבר המיוחד בו (או לפחות דבר אחד מיוחד) הוא היכולת של הכלי להפוך למשהו שונה לגמרי ממה שמעצביו המקוריים התכוונו.

In short, the most fascinating thing about Twitter is not what it's doing to us. It's what we're doing to it.

        How Twitter Will Change the Way We Live

אחרים גם התייחסו לנקודה הזאת (נדמה לי שדייוויד ויינברגר עשה זאת, ושציטטתי את דבריו כאן) אבל אין ספק שמדובר בנקודה חשובה מאד.

להפוך אותו לשימושי באמת


הוארד ריינגולד מסביר כמה מהאיכויות של Twitter, ומדגיש שכדי להשתמש בו בצורה יעילה צריכים להתנסות, ולבחון מה טוב ומה מתאים לצרכים של המשתמש.

If it isn't fun, it won't be useful. If you don't put out, you don't get back. But you have to spend some time tuning and feeding if Twitter is going to be more than an idle amusement to you and your followers (and idle amusement is a perfectly legit use of the medium).
 
Returning to my use of the word literacy to describe both a set of skills for encoding and decoding as well as the community to which those skills provide entrance, I see that the use of Twitter to build personal learning networks, communities of practice, tuned information radars involves more than one literacy. The business about tuning and feeding, trust and reciprocity, and social capital is a form of network literacy that we discuss in my classes. Knowing that Twitter is a flow, not a queue like your email inbox, to be sampled judiciously is only one part of the attention literacy I started to blog about – knowing that it takes ten to twenty minutes to regain full focus when returning to a task that requires concentrated attention, learning to recognize what to pluck from the flow right now because it is valuable enough to pay attention to now, what to open in a new tab for later today, what to bookmark and get out of my way, and what to pass over with no more than a glance, are all other aspects of attention literacy that effective use of Twitter requires. My students who learn about the presentation of self and construction of identity in the psychology and sociology literature see the theories they are reading come to life on the Twitter stage every day – an essential foundation for participatory media literacy.

        Twitter Literacy (I refuse to make up a Twittery name for it)

אני יכול להבין את הקסם של Twitter, אם כי אני עדיין שומר מרחק. אבל ההסברים של ריינגולד (שבמידה לא קטנה נכונים גם עבור השימוש בכל כלי חברתי מתוקשב) מאד משכנעים.

לפעמים הטכנולוגיה באמת אשמה


קליי שירקי, בבלוג שלו, סוקר את המחאה שהתעוררה סביב הוצאת הספרים הקשורים להומוסקסואליות מרשימת הספרים הפופולאריים ב-Amazon.com. שירקי מציין שלמרות שהוא מקדיש כבר שני עשורים לנושאים הקשורים לאינטרנט, הוא לא היה מסוגל להבחין בין טעות טכנולוגית לבין טפשות אנושית.

Whatever stupidities Amazon is guilty of, none of them are hanging offenses. The problems they have with labeling and handling contested categories is a problem with all categorization systems since the world began. Metadata is worldview; sorting is a political act. Amazon would love to avoid those problems if they could – who needs the tsouris? — but they can’t. No one gets cataloging “right” in any perfect sense, and no algorithm returns the “correct” results. We know that, because we see it every day, in every large-scale system we use. No set of labels or algorithms solves anything once and for all; any working system for showing data to the user is a bag of optimizations and tradeoffs that are a lot worse than some Platonic ideal, but a lot better than nothing.

        The Failure of #amazonfail

דבריו של שירקי בעניין הנכונות להאמין שהיו כוונות רעות מעניינים, ואפילו חשובים. אבל לא פשוט חשובה היא הקביעה שכל שיטת מיון או קטלוג טעונה מבחינה פוליטית.

פעם קראנו לזה כלי פתוח


טרי פרידמן מהרהר על השימוש ב-Twitter:

If ever there was a solution in search of a problem, it's Twitter. Still, it's all good fun, and while it lasts (ie, before the new 'best thing' sweeps it aside without so much as a by-your-leave), more and more uses seem to be discovered for it.

        Needed: Twits-in-Residence

אז מה אם עדיין לא השתכנעתי. אין ספק שיש כאן משהו בעל פוטנציאל אדיר, וזה משום שהוא כל כך פשוט, כך שהוא מאפשר לכל אחד לגלות מה אפשר לעשות איתו.

עדכונים בזמן אמת בפי השחקן?


החדירה של Twitter לתוך התרבות הרחבה וודאי איננה מהירה כפי שהיא נראית לאלה שהם "מכורים" לטכנולוגיה ומאמצים כל דבר חדש. מדובר לא רק עוסקים בטכנולוגיה, אלא גם באנשי חינוך שמעוניינים לבדוק כל כלי תקשובי חדש כדי לראות כיצד אפשר להשתמש בו בחינוך. אבל בספורט? מתברר שגם שם. ב-Sports Illustrated מדווחים על שחקן NBA שהסתבך עם המאמן שלו מפני שבמחצית הוא דיווח על המשחק לקוראיו ב-Twitter (כנראה 1600!) והדבר עשה את הרושם שהוא איננו מתרכז במשחק.

"We made a point to Charlie and the team that it's nothing we ever want to happen again," Skiles said after practice Tuesday. "You know, [we] don't want to blow it out of proportion. But anything that gives the impression that we're not serious and focused at all times is not the correct way we want to go about our business."

        Villanueva scolded for Twittering at halftime of Bucks game

ואם כך, סביר להניח שכבר לא מדובר בכלי למשוגעים לדבר בלבד, אלא כלי שבאמת חודר לתוך התודעה הציבורית.

מתברר שזה לא סתם אותו הדבר


ב-ReadWriteWeb מדווחים על השילוב של כלים המבוססים על Twitter לתוך Facebook. על פניו על סיבה להתרגש כאן … בעצם, למי איכפת. אבל בעצם יש שוני בין הכלים השונים, ובדרכים שבהם משתמשים בהם.

From what we have seen, both Seesmic and Tweetdeck are clearly interested in taking the twitterization of Facebook to the next level, though it will be interesting to see how Facebook's current userbase will react to this. Facebook's and Twitter's cultures are still very different and Twitter users have developed their own set of rules over the last year or so (think '@' replies, retweeting, etc.), while status updates on Facebook have a very different feel and don't necessarily invite two-way communication the way Twitter does.

        Tweetdeck and Seesmic: The Twitterization of Facebook Comes to the Desktop

לצופיה מבחוץ כל העיסוקים ה-"חברתיים" האלה אולי נראים אותו הדבר, אבל גם כאן הפרטים הקטנים, ההבדלים הלכאורה זעירים, יכולים להיות משמעותיים ביותר. תכונותיו של כלי משפיעים על השימוש בו, וכמו-כן, הציפיות של המשתמשים גם קובעות הרבה.

כבר לא רק כלי בידורי


כתבה ב-CNN מדווחת על ניתוח בבית חולים בדטריוט שבמהלכו הרופאים המנתחיו דיווחו על השלבים השונים שבו דרך Twitter. מתברר שזאת היתה הפעם השנייה שזה קורה.

It's potentially a risky surgery, but everything's ready: The doctors and nurses are in the operating room, the surgical instruments are sterilized and ready to go, and the chief resident is furiously Twittering on his laptop.
 
That's right — last week, for the second known time, surgeons Twittered a surgery by using social-networking site Twitter to give short real-time updates about the procedure.
 
Following the February 9 operation online were other doctors, medical students and the merely curious.

        Surgeons send 'tweets' from operating room

אחד הרופאים המנתחים הסביר שההפצה דרך Twitter היא אמצעי להפצת הידיעה על השיטה הייחודית בה הניתוח התנהל.נשמע די הגיוני.
css.php