כאשר המחשב מובן מאליו


בריאן קרוסבי מסביר את היתרון של כיתה שבה לכל תלמיד מחשב – הכלי נעשה לחלק מובן מאליו של נוף הכיתה, משהו שלא צריכים לחשוב עליו, או על כיצד להשתמש בו:

Ubiquity is a big part of what makes 1:1 powerful. When it is your laptop and you are used to it, you stop having to think about it much and the focus becomes the learning, the producing, the design, the doing. I’ve suggested before watching 1st graders just learning handwriting. Many of them are focused as much or more on holding the pencil correctly, and where it goes on the paper. and how to form the letters, and what the next letter is and so forth and the work is prodding and the spelling and what the writing is about become secondary.

        Why It Will Be Hard To Not Have A 1:1 Laptop Classroom

תלמידים משתמשים בעפרון – הם לא מסתכלים עליו כדי להחליט ביזה צד כותבים, או כיצד אוחזים בו, ולכן הם יכולים להתמקד במה שכותבים, לא איך. אנחנו עדיין לא שם, אבל אין ספק שעוד נגיע.

אין מה לעשות – חדור יחדור


אסתי דורון כותבת על ההתנגדויות של הורים לשימוש במחשב נייד (1:1) בבית הספר. היא מעלה מספר התנגדויות ומסבירה למה היא איננה מקבלת אותן. ובסופו של דבר, העניין די בסיסי – המחשב הוא חלק בלתי-נפרד מהעולם שלנו:

אז נכון, שעכשו אנחנו נמצאים בין תקופות, ונכון שלהורים רבים השינוי קשה ולא פשוט, אבל אני חושבת שלא יכול להיות מצב שבו הטכנולוגיה נמצאת בכל מקום אחר בחיינו, חוץ מאשר בכיתה.

        את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק…

אני נוטה לחשוב שעל אף העובדה שמדובר בהתנדגויות אמיתיות, הן עתידות להעלם בעתיד הלא רחוק.
css.php