שרה פרז מהרהרת בנוגע ליכולת שלנו לחוות את הרגע. היא שואלת אם אולי הקלות שבא אנחנו יכולים לשמור ולתעד בעזרת הטכנולוגיה גורמת לנו להיות עסוקים מדי בתיעוד, ופחות בחוויה עצמה:
| Thanks to technology, we never have to forget any experience of our lives. We can snap photos, annotate them, and share them with others instantly. We can archive them to the timeless web for posterity. And maybe one day, our great-great-grandkids can pursue our social network profiles in the cached pages of Internet Archive and learn everything we ever wanted the world to know about us. And yes, that's great. It's amazing, really. But what about us and the lifetime we spent recording these things? Did we waste our lives documenting them and forget to live? Technology is Great, but Are We Forgetting to Live? |
האמת היא שאין זאת שאלה חדשה, והיא אפילו איננה חדשה לטכנולוגיות דיגיטאליות. אני נוטה לחשוב גם שאין עליה תשובה. מדובר בשאלה שפשוט חייבים לשאול מידי פעם על מנת שנוכל לאזן את סדר העדיפויות שלנו. ובכל זאת, טוב שהיא שאלה.
