דייוויד ורליק מדווח על שיחה בינו לבין משווק של מו"ל של ספרי לימוד. באופן כללי הוא מתרשם שהמו"לים שואלים שאלות טובות יותר מאשר בעבר בנוגע לחומרי הלימוד שהם מנסים לשווק לבתי ספר. בעיניו הם עושים מאמץ כן להתאים את חומרי הלימוד שלהם לתלמידים של היום. בהמשך הוא מבחין בין חומרים להוראה לבין חומרים ללמידה:
|
I’m not suggesting that we turn purchasing over to students. But one of the things that continues to irritate me in the conversations about education reform/restructuring/retooling (not to mention the spending of stimulus monies) is that so much of it is aimed, with the best intentions, at serving teachers and schools — serving education. I’m much more interested in tools, content, platforms that serve student learners — that empower students do their job as learners, propelling them into a future where learning will be the energy that drives fulfilled societies. Are We Selling it to the Wrong People? |
ההבחנה הזאת נמצאת בבסיס חלק ניכר מהדיון החינוכי של היום, ובבחינה של ההשפעות של התקשוב על הלמידה. אישית, אני רחוק מלהיות משוכנע שהמו"לים יכולים לעשות את השינוי.
