אדם ומכונה צועדים יחדיו


הוארד ריינגולד כותב על Infotention – מכלול הכישורים והכלים הדרושים לנו על מנת לנווט את עצמנו באופן מוצלח בעולם המקוון. לפי ריינגולד, מדובר ב:

the psycho-social-techno skill/tools we all need to find our way online today, a mind-machine combination of brain-powered attention skills with computer-powered information filters.

        Mindful Infotention: Dashboards, Radars, Filters

כדאי לאנשי חינוך לשים לב שהשימוש בכלים הולך ידי ביד עם כישורים "מידעניים". אנחנו זקוקים לשניהם. וריינגולד מוסיף שהיום אנשים אחרים, והפגישות שלנו איתם בסביבה המתוקשבת, מהווים אחד המקורות החשובים למידע. הוא מציין שהיום המקום שבו הפנימי (הכישורים) פוגש את הטכנולוגי (הכלים) הוא במרחב החברתי (רשתות חברתיות וסביבות למידה אישיות).

עם הפנים לאתגר

רותי בן-ישי פותחת את שנת הלימודים, ולהבדיל מהתלמידים שלה לפני שנה, התלמידים של כיתה ח' מביעים התנגדות לשימוש במחשבים הניידים בהם הם אמורים להשתמש. אפשר היה לראות את ההתנגדות הזאת כבעיה – אפילו בעיה גדולה. במקום זה, בבלוג שלה בקהילת אדיורשת, רותי כותבת שהיא רואה אותה כאתגר, אפילו כאתגר משמחת.

לשמחתי – אחנך כיתה ח' ואלמד בחטיבה ,זהו אתגר ענק, כי ילדי כיתה ו' נהנו מהחדשנות שבקליטת המחשב הנייד, קיבלו אותו בשמחה ונראה כי לא היו בקרב הילדים התנגדויות לכלי החדש שהצטרף לשגרת הלמידה בביה"ס.
 
ואילו לילדי החטיבה – יש הרבה ספקות ואפילו התנגדויות לשימוש במחשב הנייד במהלך יום הלימודים. מצפה לי איפוא אתגר לא פשוט – לפצח את מקור ההתנגדות וכמובן לתת לו מענה מיטבי.

        שמחת ההתחלות

מעודד מאד לקרוא את הגיגיה של מורה שמתייחסת כך לאתגר כזה עם פתיחת השנה. בהצלחה לה!

התחלה מבטיחה


באלסקה שנת הלימודים התחילה לפני כשבועיים, ודוג נון כבר עובד עם התלמידים שלו על קריאה, ועל הבלוג של הכיתה.

We've got the student website up and running, and the kids started posting things there yesterday. This was the first post to go up:
 
Yay! We Started!
I'm really happy and excited that we finally started using the website!! Normally I would hate writing ( I guess typing is different) but this is probably gonna be a whole lot more fun!
 
Short, but sweet. And generally reflective of what else I saw and heard going around the room. A few look like they may not want to have anything to do with writing on the website or anywhere else for that matter (like, they didn't write anything for 30 minutes) and I'm thinking about what I might be able to do for them. When I taught beginning swimming, there were always kids who didn't want to get in the water, and I'd praise them for dangling their legs in the pool – taking little steps. It's the same with teaching.

       Getting Organized

אין זה מזיק לזכור שהדברים הקטנים, כמו התלהבות של תלמיד, הם אלה שנותנים סיפוק בעבודה החינוכית. נון מודה שלא כולם מתלהבים כמו התלמיד שהוא מצטט, אבל הנסיון מלמד שהוא מוצא את הדרך גם אל התלמידים שמתלהבים פחות.

בכל זאת יש בה משהו


סטיבן דאונס מגיב לכתבה ב-Chronicle of Higher Education שבצורה אופיינית לכתב עת/אתר הזה מדווח על נסיונות של הוראה מקוונת, אבל דואג למצוא בה פגמים. לשם דוגמה דאונס מצטט את סיום הכתבה, ומוסיף הערה משלו שמאיר את הנושא באור טיפה אחר:

"You are going in for major heart surgery. How many of you want the cardiologist to have gotten his/her degrees from excellent online education program?" (For those actually convinced by that line of reasoning, may I offer: you're a passenger in an airliner. How many of you would want a pilot who studied in a flight simulator?" Right, and the rest of you can contemplate how pilots can practise landing in the Hudson in real life.

        Chronicle Readers Debate the Merits of Online Learning

אפילו אם הלמידה באמצעות סימולטור איננה בדיוק "למידה מקוונת", הדוגמה של דאונס בהחלט מראה שאולי בכל זאת יש בה יתרונות.

סיבה טובה מאד


אפשר לחשוב על מספר די רב של סיבות שבגללן רצוי וכדאי להכניס מחשבים ניידים לתוך הכיתה. יש להם, הרי, יתרונות רבים. אבל בדרך כלל יעילות איננה נחשבת כאחד היתרונות האלו. סקוט מקלוד, תוך התייחסות לספר של פמלה ליבינגסטון – 1-to-1 Learning: Laptop Programs That Work – מסביר למה היעילות דווקא כן תכונה חיובית שכדאי לאמץ.

We waste so much time in school doing things on paper that are more efficient on the computer. One of the primary reasons that adults use computers instead of paper is enhanced productivity. What could teachers do with all of the time that we’d free up if schools made a significant shift away from paper and pencil?

        Laptops empower students to get to the thinking faster

כאשר אנחנו מאפשרים למחשב לטפל בחישובים אנחנו משחררים זמן לעסוק בשאלות הגדולות.

אכן, דרך חיים


דייוויד ויינברגר התבקש על ידי TUCOWS להציג עמדה בנוגע לזכויות יוצרים לכבוד דיון קנדי בנושא. ויינברגר איננו מתנגד לזכויות יוצרים, אבל הוא מערער על כך שהארכת תוקפם של זכויות, או מתן תגמול גדול יותר לבעלי זכויות יכולים לעודד או לדרבן יצירה תרבותית.

Whether it’s Walt Disney recycling the Brothers Grimm, Stephen King doing variations on a theme of Bram Stoker, or James Joyce mashing Homer up with, well, everything, there’s no innovation that isn’t a reworking of what’s already there. An innovative work without cultural roots would be literally unintelligible. So, incentives that require overly-strict restrictions on our use of cultural works directly diminish the innovativeness of that culture.

        Copyright’s Creative Disincentive

מדובר בנושא קרוב לליבי, וכמו-כן גם הגישה של ויינברגר. אולי אין כאן שום דבר חדש, אבל טוב לראות ניסוח ברור כל כך של העמדה הזאת.

ממתי בחירה היא רעיון מהפכני?


דוג נון פותח דיון עם עמית למקצוע ההוראה על הנסיונות שלהם בשיטת "סדנת הקריאה" להקניית הקריאה. קרש הקפיצה לדיון הוא כתבה שהתפרסמה השבוע בניו יורק טיימס שמתאר את תפיסת הסדנה, שבמרכזה נמצאת הבחירה החופשית של התלמיד – איזה ספר הוא רוצה לקרוא.

One of the interesting things about the NYT piece is that it appears as part of a series called “The Future of Reading,” as if giving students a choice in what they read is a new idea, or maybe an old idea that is being revived. Is it? I don’t see much evidence of that now. What I do see is that reading instruction is becoming more prescriptive and more technically oriented at the elementary level. I believe the reform rhetoric is drowning out discussions about engagement and enthusiasm so that old ideas like reading workshop seem new and edgy.

        Convergences: Catching Fire in a Deluge

אני משלה את עצמי שכאשר תלמידים בוחרים בעצמם את הספרים שהם יקראו פתאום הם הופכים להיות קוראים נלהבים. אבל זה בוודאי לא יכול להזיק.

ניבוי די מדוייק


מייק קלונסקי מביא נתונים מהבלוג Economix של הניו יורק טיימס. מתברר ששוב, קיימת קורלציה די מדוייקת בין הציונים של תלמידים במבחני ה-SAT לבין ההכנסות של משפחות התלמידים. מגיב אחד בבלוג של קלונסקי מנסה לפרש שאנשים חכמים יותר נוטים להרוויח יותר, ושתלמידים עם הורים חכמים יותר משיגים תוצאות טובות יותר במבחנים. קלונסקי משיב:

If that's the case, why do we need to do all this testing? Why don't we just grade students on the basis on their parents' income tax statements?

        Economics of testing

הוא בוודאי צודק – בדרך הזאת יכולנו לחסוך הרבה כסף שמתבזבז על מבחנים שתוצאותיהם די ידועים מראש.

הגדרה מועילה


הרבה מדי כבר נכתב על אוריינויות של המאה ה-21, אוריינויות חדשות, ושלל מינוחים אחרים. ובכל זאת, לפעמים קוראים הגדרה שבכל זאת מצליחה להאיר את הנושא באור קצת אחר. ג'ון קונל מצטט קטע קטן מתוך ספר של קולין לנקשיר ומישל נובל – New Literacies – Changing Knowledge in the Classroom. אינני מכיר את הספר, אבל הקטע הקצר הזה מעורר תאבון:

….the more a literary practice privileges participation over publishing, distributed expertise over centralized expertise, collective intelligence over individual possessive intelligence, collaboration over individuated authorship, dispersion over scarcity, sharing over ownership, experimentation over ‘normalization’, innovation and evolution over stability and fixity, creative-innovative rule breaking over generic purity and policing……….the more we should regard it as a ‘new’ literacy.

        Blog Taxonomy / New Literacies

יש בקטע הזה תשע הבחנות. לא כולן שונות ממש זו מזו, אבל כולן מצביעות על כך שעל אף ההגזמות, בכל זאת משהו משתנה בדרך שבה עלינו להתייחס לאוריינות.

שמירה על איכות איננה דבר בזוי


במדיניות העריכה של ויקיפדיה מתרחש שינוי משמעותי – ערכים על בני אדם שעוד בחיים יצטרכו לעבור אישור של עורך מורשה לפני פרסום. העיתונות הכללית חוגגת על ההחלטה הזאת – הנה, ויקיפדיה שדגלה בפתיחות נסוגה מהערך העליון הזה. דייוויד ויינברגר רואה את הדברים אחרת:

The new policy is only surprising if you insist on thinking that Wikipedia has failed if it isn’t completely open and free. No, Wikipedia fails if it doesn’t become a great encyclopedia. In my view, Wikipedia has in many of the most important ways succeeded already.

        Wikipedia’s tactical change mistaken for strategic

החופש של ויקיפדיה לחפש, ולמצוא, מודל מצליח, מודל שמאפשר פתיחות אך גם מבטיח איכות, הוא החופש החשוב, ולא הצמדות ל-"עקרון" שמכתיבים מהחוץ.
css.php