Both Sides Now

במסגרת כנס מקוון "80+1: מסע סביב לעולם", איתן צוקרמן הרצה על המשמעות החברתית של הענן. מצד אחד, הוא הדגיש את החזון, ההבטחה הגדולה שטמון ברעיון הענן:

The Cloud encourages us to imagine a world where infrastructure doesn’t matter, where ideas and solutions can come from anyone and anywhere. Perhaps this is the useful illusion that frees us from old ways of thinking, lets us embrace solutions that come from halfway around that world, that we might have rejected had we known its provenance.

אבל הוא גם הדגיש שמימוש ההבטחה איננו מובן מאליו, ושהוא עשוי ליצור רושם מוטעה לגבי המציאות הנוכחית:

The Cloud tempts us into thinking that we are more global than we actually are. When we imagine a Cloud of bits from everywhere, divorced from physical reality, we can forget that infrastructure doesn’t yet extend to every corner of the world and systematically excludes places that are poor, unfree, disconnected. We are tempted to forget that our attention tends to flow towards our co-linguists, our countrymen, our friends, and that we must to consciously, continually challenge ourselves to break away from our flock and experience a wider world.

        Mapping the Cloud

צוקרמן מזכיר לנו שממציא הרדיו מרקוני ניבא שבגלל הרדיו, והאפשרות לשמוע את קולותיהם של בני עמים אחרים, לא יהיו עוד מלחמות בין עמים. הנמשל ברו: אי אפשר לצפות שהענן ישכין שלום. ובכל זאת, הוא יוצר תשתית טובה לכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *