אין חדש באמירה שטכנולוגיות הן בסך הכל כלים שמגבירים את היכולות הבסיסיות שלנו. ובמשך לפחות דור מדברים לא רק על יכולות פיסיות אלא גם קוגניטיביות. ובכל זאת, כאשר מנסחים יפה – כדאי לצטט. ריצ'רד ווג'וודסקי כותב שהוא איבד את המשקפיים שלו, ושהאבידה הזאת המחישה עד כמה הוא תלוי בהם כדי לתפקד. האבידה מובילה להרהור בנוגע לכלים אחרים:
|
But had some time-traveling ophthalmologist stumbled upon me with a pair of spectacles, I pretty soon would have become addicted to 20/20 vision. And I'd be better off for it. And so it goes for the technologies of the Digital Age. I can get by without email and Twitter just like I can get by without my glasses. But you won't find me getting near the (information) highway. Which means you won't find me getting far from my immediate safety zone. Our new crowdsourcable communications tools help put the global network into better focus. And they quickly prove to improve one's life in little ways (which then can add up in big ways). On Losing a Pair of Eyeglasses |
ונדמה לי שלא מדובר רק בפוקוס, אלא גם בחשיפה ובנגישות. יש המון מסביבנו שיכול להיות לנו ליעיל, אבל בלי הכלים המתאימים, לא נוכל להחשף אליו, ולראות בכלל שהוא שם.
