הרבה כבר נכתב על צעדי המעקב הענקיים של ממשל סין. ללא ספק מדובר במשהו שהרבה מעבר לסתם "חדירה לתחום הפרט". נוצר מצב שבו הפרט מפנים שלאן שהוא פונה מישהו מסתכל עליו ובודק את מעשיו. בסופו של תהליך הפרט מפנים את המעקב ואמור להפוך לשוטר של עצמו. רנה צ'ון סוקר את התכנית בקווים כלליים ומסביר שלטווח הרחוק המטרה היא חלוקת האוכלוסייה לממושמעים או שוררים, בלי שטח אפור באמצע:
| A hugely ambitious new government program called the “social credit system” aims to compile unprecedented data sets, including everything from bank-account numbers to court records to internet-search histories, for all Chinese citizens. Based on this information, each person could be assigned a numerical score, to which points might be added for good behavior like winning a community award, and deducted for bad actions like failure to pay a traffic fine. The goal of the program, as stated in government documents, is to “allow the trustworthy to roam everywhere under heaven while making it hard for the discredited to take a single step.” |
קשה להחליט מה בעייתי יותר – מטרות התכנית והפעלתה, או העובדה שנכון לעכשיו נדמה שאזרחי סין מיישרים קו איתה ומרצונם ה-"חופשי" משנים/מתאימים את התנהגותם.
