שאלה של נגישות תרבותית


לורנס לסיג, במאמר די מקיף על השינויים שלדעתו דרושים בחוקי זכויות יוצרים, כותב על המקום המיוחד של הספריה בתרבות שלנו. הספריה מאפשרת לנו גישה חופשית לתרבות שלנו.

This freedom gave us something real. It gave us the freedom to research, regardless of our wealth; the freedom to read, widely and technically, beyond our means. It was a way to assure that all of our culture was available and reachable–not just that part that happens to be profitable to stock. It is a guarantee that we have the opportunity to learn about our past, even if we lack the will to do so. The architecture of access that we have in real space created an important and valuable balance between the part of culture that is effectively and meaningfully regulated by copyright and the part of culture that is not. The world of our real-space past was a world in which copyright intruded only rarely, and when it did, its relationship to the objectives of copyright was relatively clear.

        For the Love of Culture

אבל כמובן שהיום אנחנו מתייחסים ל-WWW כספריה ענקית, והחופש הזה לצלול לתוך התרבות נמצא בסכנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *