על רשימות ובלגן


לקראת תערוכה חדשה במוזיאון הלובר שהוא אוצר, אומברטו אקו מתראיין בעיתון דר שפיגל. התערוכה עוסקת ב-"רשימות" ואקו מדגיש שהוא רואה ברשימות עדות לתרבות.

SPIEGEL: It would seem that you are saying that we should stop defining things and that progress would, instead, mean only counting and listing things.
 
Eco: It can be liberating. The Baroque era was an age of lists. Suddenly, all the scholastic definitions that had been made in the previous era were no longer valid. People tried to see the world from a different perspective. Galileo described new details about the moon. And, in art, established definitions were literally destroyed, and the range of subjects was tremendously expanded. For instance, I see the paintings of the Dutch Baroque as lists: the still lifes with all those fruits and the images of opulent cabinets of curiosities. Lists can be anarchistic.
 
SPIEGEL: But you also said that lists can establish order. So, do both order and anarchy apply? That would make the Internet, and the lists that the search engine Google creates, prefect for you.
 
Eco: Yes, in the case of Google, both things do converge. Google makes a list, but the minute I look at my Google-generated list, it has already changed.

        'We Like Lists Because We Don't Want to Die'

הרעיון שאפשר למצוא יסודות של אנרכיה ברשימות נשמעת תחילה חסר הגיון, אבל יש בו דווקא הגיון רב אם מחברים אותו לתיגוי – חפץ איננו צריך להשתייך רק לרשימה אחת, אלא יכול להיות מזוהה עם רשימות רבות, ובדרך הזאת נוכל להכיר אותו לפי מאפייניו הרבים והשונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *