למי איכפת מציונים?


אני מניח שפתיחת שנת הלימודים גרמה לדוג ג'ונסון להזכיר משהו שאף אחד לא שכח. ובכל זאת, מותר להזכיר. ג'ונסון מדגיש שהמטרה של החינוך אינה ציונים, אלא הרצון להמשיך ללמוד במשך כל החיים. המסקנה די מתבקשת – בתי הספר צריכים להציע מבחר רב מאד של מידע כדי שאיכשהו כל ילד ייתפס במשהו.

Many kids, possibly a growing percentage, will only be reached through the heart, not the head. Only when they care about the topic and understand its relevance, interest and meaning to them or those they care about, will they engage.
 
It's one reason we still need libraries with books on a wide range of reading levels on a broad range of topics if we want to create readers. It's why every child should have access to the Internet with it's seemingly infinite range of topical information (and librarians to help children learn to find it) if we want to create life-long learners.

        Reaching those that don't care about grades

אז כפי שציינתי, כולנו ידענו זאת. אבל צריכים גם להודות במידה לא כל כך קטנה של אחיזת עיניים עצמית. ג'ונסון כותב שתלמידים רבים אדישים לציונים, ונדמה לי שהאמת אחרת – לא רק המורים והמבוגרים שבויים בעולם הציונים – גם התלמידים שלנו מחשיבים אותם מאד. אולי חבל, אבל אמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *