לא על התיאוריה לבדה


כריס דאוסון, כתב החינוך של ZD Net, בוחר בפרויקט ה-One Laptop Per Child כפרויקט התקשוב החינוכי הטוב ביותר, וגם הגרוע ביותר, של העשור. ההסבר שלו די פשוט:

Because the One Laptop Per Child efforts singlehandedly created the netbook market segment, drove Intel to create its outstanding Classmate PCs, innovated on the user interface and power consumption fronts, demonstrated how not to run a business, and proved that without support and infrastructure, all the constructivist learning theory in the world was only marginally useful.

        The best and worst Ed Tech of the decade

אני מניח שהשוק הפרטי היה זקוק לדרבון של ה-OLPC כדי לפתח Netbooks זולים, אבל יתכן שהם היו עושים את זה גם בלעדיו. עם זאת, אין לי ספק שהקביעה האחרונה של דאוסון נכונה, ומתבקשת מהנסיון של ה-OLPC – אפילו התיאוריה החינוכית הטובה ביותר לא תשרוד בשטח ללא התשתיות המתאימות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *