דייוויד ויינברגר פרסם בבלוג שלו הרהורים לא מגובשים לקראת הרצאה שבשבילה לדעתו הוא עדיין איננו מוכן. ההרצאה עוסקת במידע והקשר שלנו אליו, ובהרהורים הוא בוחן היבטים שונים של היחס הזה. ויינברגר מבדיל בין "עידן המידע" לבין "עידן הקישור". ברור לו של-"עידן הקישור" יתרונות רבים על "עידן המידע", אבל יש גם חסרונות:
|
Info scales sufficiently to enable large corporations to manage themselves. But its scaling strategy is to exclude everything that doesn’t fit its rows and columns. E.g., the personnel database contains only a tiny bit about what employees know about one another. In the Age of Links, we include everything. Links create a world of abundance. The irony is that while the Info Age’s strategy was to exclude bad and useless info, in the Age of Links we’re better able to manage the abundance of crap than the abundance of good stuff. Rough, rough draft: What info was |
נכון לעכשיו נדמה לי שהוא צודק – הקישוריות מאפשרת לנו להתמודד בעולם של שפע של מידע, אבל משום מה, היא יעילה במיוחד בהתמודדות עם שפע המידע הלא כל כך נחוץ, ואילו במה שנחוץ … כיצד מתמודדים עם זה, אנחנו עדיין איננו יודעים.
