וחשבנו שמורים יאמצו את הכלים ההם?


ריצ'רד ווג'וודסקי כותב על משחקי מחשב "חינוכיים", או על מה שנחשב למשחק מחשב חינוכי בתקופה שהוא היה תלמיד, בשנות ה-80. הוא מדגיש שעל פי רוב אלה היו משעממות מאד, ובוודאי לא סייעו ללמידה. ובהכללה לשימושי מחשב "חינוכיים" נוספים באותה תקופה, הוא כותב שאין זה מפתיע שמורים שומעים את ההתלהבות של חסידי התקשוב וחושבים שבוודאי מדובר באותם היישומים שהכירו לפני שנים.

This is the reason so many of our colleagues think we are full of it. Because for thirty years, we shouted to them about glorified typewriters, calculators, and overhead projectors. And then we're surprised when they show reluctance to try out social technologies.
 
We need to be careful about preaching to each other and thinking that the excitement we feel is shared by all of our colleagues. What we need to do is have an open discussion with our colleagues and admit that much of what we have considered beneficial educational technology in the past has in fact primarily been our own excitement dressed up as a learning paradigm.

        The Boy Who Cried Tech

והיום – כאשר יש באמת סיבה טוב להתלהב מהתקשוב שעומד לרשותנו, כבר קשה לשכנע שמשהו השתנה. וחבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *