המחשת המידע … ברכה, ואולי גם קללה


ג'ורג' סימנס כותב על תכונה חשובה של הווב (לפי דבריו, התוצאה הראשית שלו) היא הגשמיות שהוא נותן לתופעות שפעם התנדפו ולא השאירו סימן. בזכות הווב (ונדמה לי שהכוונה היא לדיגיטאליות באופן כללי) אנחנו משאירים אחרינו כמות אדירה של מידע (data) שאפשר יהיה לנתח אי-שם בעתיד.

The one dominant effect of the web is the externalization or giving-shape to aspects of our daily lives that used to vaporize. For example, the ever prominent water cooler provided a space to converse. But, once the conversation was done, it vaporized. With today’s social web and the increased data trails we leave in online interactions, GPS, web search, and so on, we are providing a tremendous data trove for future researchers (and even ourselves). When capturing data, we really don’t need to know what we want to do with it in the future. The key is to capture it. Then, as technology progresses and we are better able to analyze and visualize interactions, we can tab the data store and gain new insight into people and activities – years after the data was first made explicit.

        Data and visualization

לפי סימנס (דבריו בפוסט מובאים כאן כמעט במלואם) זה מוביל להרחבת היכולת שלנו לנתח את הסובב אותנו. אני מסכים, וחש שמדובר במשהו מרגש ומאתגר. ובכל זאת, צריכים גם לשאול – מעודף מידע, האם אין לנו בסכנה של "ניתוח יתר" ומעט מדי חוויה של ממש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *