אם תרצו … זאת כן יכולה להיות הפתעה


ג'ייסון פריי בוחן את הטענה שהאינטרנט מקלקל את המקריות שבהגעה לדברים מעניינים דרך העיתון. בעיתון העיניים שלנו מטיילות מהדבר שאנחנו מתכוונים לקרוא, ומתמזל מזלנו ואנחנו מגלים משהו עוד יותר מעניין, ואילו באינטרנט, כך טוענים, זה לא יכול לקרות. פריי איננו מקבל את הטענה הזאת – על פי רוב אנחנו עבדים להרגלי הקריאה שלנו, ולכן לא נשארים פתוחים למקריות הזאת. דווקא לאתרי אינטרנט דרכים לעזור לנו להגיע לדברים שלא ציפינו שיעניינו אותנו.

The debate reminded me of one of my favorite Real Time columns for the Online Journal — my attempt to demolish the myth that serendipity is one of print newspapers’ hallmarks, and missing online. As I argued then, print serendipity is limited by the layout of the paper and the reader’s own habits — if you toss aside the business section (or sports) in the morning, you’ve already limited the number of happy discoveries. And if you miss that great unexpected story today, you’re not going to find it in tomorrow’s paper.
 
The Web, however, is a marvelous serendipity engine — and newspapers harnessed it a long time ago with Most Popular. Most Popular is a Goldilocks path through the paper — stories chosen by a cohort of relatively similar readers, but not limited to a given section or day. (This is why I dislike “Most Read in This Section” or “People Who Read This Story Also Read” — they’re too fine-grained for serendipity.)

        On Reconstructing Journalism (and Other Things)

וכדאי להוסיף שהאמצעים לגלות דברים מעניינים באתרים עוד בהתהוות. אם אנשים לא ירצו אופציות כאלה, הם בוודאי לא יתפתחו, אך אם ירצו, לא קשה לדמיין כיצד מכלים שכבר קיימים היום נצליח לשמור על גורם ההפתעה הנעימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *