אבחנה חשובה


בדרך כלל אינני מתרשם מדבריו של דייוויד וורליק, אבל אין זה אומר שהראש שלו, וגם הלב, אינם במקום הנכון. בעקבות דוח שהוא וורליק מהרהר על סטנדרטים ועל הערכה של – גם של תלמידים וגם של מורים. הוא כותב:

I’ve used this analogy before, though not in a long time. I think that we have come (or been made) to think of ourselves as teacher-technicians. The job involves our managing our classrooms with white lab jackets on, ticking off indicators and benchmarks, molding our students learning to government-mapped blueprints.
 
We’re trying to restructure education to improve the job, when teaching is not a job in the traditional sense. Teaching is a mission to make the world a better place, by making our students the best people they can be. Rather than teacher-technicians, we should be teacher-philosophers.

        It’s in the Job!

וורליק מציע "מורים-פילוסופים" במקום "מורים-טכנאים". אישית, נדמה לי שאני מעדיף "מורים-אמנים", אבל אני מניח שאחנו מתכוונים לאותו הדבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *