תשומת לב – על קצה ה…

לא רק הזיוף. הכמות בפני עצמה היא בעיה

כמו רבים אחרים, מגן גרבר כותבת על היכולת של הנשיא טראמפ להפעיל חדשות מזוייפות כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות שלו. גרבר איננה ממעיטה בחשיבות עובדת הזיוף, אבל היא גם מצביעה על בעיה שנראתה לנו מרכזית בעבר אבל בעידן הזה נדחקה הצידה – עומס המידע שמציף אותנו:

There was a time, not too long ago, when media theorists worried about “information overload”: the notion that the proliferation of news and facts, especially as occasioned by the rise of the commercial internet, might impede people’s ability to make everyday decisions. Those anxieties now seem quaint, replaced as they have been by more targeted fears about information silos and filter bubbles and, eventually, fake news—but, still, the dangers of overload remain.

The Attention Games

כאשר אנחנו פוגשים כמויות אדירות של מידע באופן יום-יומי נוצר מצב שבו אין ביכולת שלנו לבור את המוץ מן הבר. גרבר מצטטת את טיילר קאוון (Cowen) שטוען שההצפה הזאת יוצרת מצב שבו כמות המידע הנכון (והלא נכון) בעייתית יותר מזה שיש מידע מזוייף.

תשומת לב כמיומנות

הווארד ריינגולד מתאר כיצד הוא פותח שיעור בקורס שהוא מלמד. הוא איננו מבקש מהסטודנטים לסגור את הניידים שלהם, אבל גם לא לפתוח אותם. המטרה שלו היא שהם (וגם הוא עצמו) יהיו מודעים יותר להשפעות, החיוביות וגם השליליות, של הטכנולוגיה על יכולות הריכוז ותשומת הלב.

The point of this story isn't to get everyone to pay attention to me or professors in general – it's that I want my students to learn that attention is a skill that must be learned, shaped, practiced; this skill must evolve if we are to evolve. The technological extension of our minds and brains by chips and nets has granted great power to billions of people, but even in the early years of always-on, it is clear to even technology enthusiasts like me that this power will certainly mislead, mesmerize and distract those who haven't learned – were never taught – how to exert some degree of mental control over our use of laptop, handheld, earbudded media.

Attention literacy

הוא בוודאי צודק – בית הספר צריך לעזור לתלמידים לפתח את המיומנות של תשומת לב, ואין זה אומר לסגור או לפתוח את הנייד (או הסלולארי, או …) אלא להכיר באפשרויות השונות שמשתמעות מהם.