דוגלס רושקוף מכה על חטא. רושקוף היה בין החלוצים בתחום הדיגיטליות והאינטרנט והיו לו ציפיות גדולות. בנוגע למציאות המדומה, הוא ניבא שהיא תאפשר חוייות חדשות של גילוי עצמי ושל הכרות של העולם שבקושי יכולנו לתאר. אבל במקום זה זכינו בכלי שיווק:
| Alas, we in the cyberdelic fringe were too confident that our understanding of the net and virtual reality would become universal. As Leary used to say about an acid trip, one’s “set and setting” — by which he meant one’s mindset and context — determined the journey. By the early 1990s, Wired magazine came along and gave the new technology a completely different set and setting — reframing the digital revolution as a market phenomenon. VR headsets were among the most popular “gadgets” featured in the front of the book. Once the right one caught on, the editors were convinced, VR would replace TV and the telephone as America’s primary communication and entertainment interface. Far from threatening the foundations of capitalism, digital and immersive technologies would be the catalyst for a “long boom” of infinite, exponential growth. |
זה איננו החלום היחיד שהכזיב, אבל אולי כגודל הציפייה, גודל האכזבה. אך מצד שני, נדמה שהציפייה היתה מוגזמת מלכתחילה.
