לחשוב אחרת


גארי קספארוב, השחמטאי, כותב על הנסיונות ליצור תוכנת מחשב שמסוגל לנצח אדם בשח – נסיון שכבר הצליח לפני יותר מעשור. אבל הוא מדגיש שהמחשב מנצח את האדם בזכות העוצמה החישובית שלו, היכולת שלו לנתח כמות אדירה של מהלכים ולהחליט על המהלך הרצוי, ולא בזכות יצירתיות במשחק. קספארוב איננו מופתע מההצלחה הזאת, אבל הוא כן מאוכזב:

Like so much else in our technology-rich and innovation-poor modern world, chess computing has fallen prey to incrementalism and the demands of the market. Brute-force programs play the best chess, so why bother with anything else? Why waste time and money experimenting with new and innovative ideas when we already know what works? Such thinking should horrify anyone worthy of the name of scientist, but it seems, tragically, to be the norm. Our best minds have gone into financial engineering instead of real engineering, with catastrophic results for both sectors.

        The Chess Master and the Computer

אולי אני מחפש משהו שאיננו שם, אבל נדמה לי שההערה הזאת יכולת להאמר לגבי השיטות הנהוגות בחינוך.
css.php