בשביל זה כדאי ללמוד


בבלוג של קן רונקוביץ (Serendipity35) מצאתי הודעה שמקורה בספריית הקונגרס של ארה"ב. משוררת החצר של ארה"ב, קיי רייאן, יוזמת פרויקט לכתיבת שירה בקרב סטודנטים במכללות.

"I simply want to celebrate the fact that right near your home, year in and year out, a community college is quietly—and with very little financial encouragement—saving lives and minds," said Ryan. "I can’t think of a more efficient, hopeful or egalitarian machine, with the possible exception of the bicycle."
 
Ryan added, "It is at a community college that a student can progress all the way from learning to read to learning to read poetry. That is, she can get the basic tools she must have to advance in the world and then go on and use them for the mind’s joy. This is a progression that improves both the student and her community every step of the way."

        Poet Laureate Kay Ryan Will Launch Community College Poetry Project

אהבתי. יש בתיאור המסלול מרכישת הכלים הבסיסיים על מנת להתקדם בעולם לשימוש בכלים האלה כדי להעישר ולהאשיר את הנפש נגיעה במשמעות האמיתית של ההשכלה, של הסיבה שבכללה אנחנו מקדישים מאמץ בלמידה.

מטרה חינוכית ראוייה

נורית גרץ כותבת על תשוקתם של אנשי העליה השנייה להשתחרר מחיי הרוח ולהתמקד בחיי העמל בלבד … ומראה שלפחות לגבי נביא "דת העבודה" א"ד גורדון, הדברים לא היו פשוטים, וחד-משמעיים כל כך. מתברר שגורדון ביקש לשתב בין השניים, ולא לשלול את חיי הרוח.

הצעתו של קרל מרקס שנהיה סנדלרים ביום ומשוררים בערב אולי אינה ישימה והפילוסופים המנהלים את הפרדס או הנפחייה בקיבוץ שייכים לעבר בלבד. אבל אולי דווקא מתוך העבר הזה אפשר לחשוב שוב על האדם השלם שהגה גורדון, אדם שחיי הרוח שלו וחיי החומר אינם נפרדים זה מזה, הוא חי בסביבה שבה ההשכלה אינה מכשיר להשגת עבודה והעבודה אינה מכשיר להשגת קידום, אלא שתיהן במשותף נועדו "להרחיב ולהעמיק את החיים", בלשונו של גורדון.
 
תרגום הדברים הללו לשפת ימינו יכול להתרחש בצורות שונות, למשל בדמות מגוון חוגים במערכת ההשכלה הגבוהה, שבהם תלמידים ירכשו השכלה כאילו אין להם צורך במקצוע וירכשו מקצוע כאילו אין צורך בהשכלה ושני התחומים אשר יהיו משוחררים זה מזה גם יפרו זה את זה ותיווצר אווירה שבה גם מי שלמד פילוסופיה באוניברסיטה יכול להיות חרט ולא להתבייש בכך ובה מהנדס יקדיש זמן ללימוד שירה וכתוצאה מכך, כדברי סארטר, יהיה מהנדס טוב יותר. והשילוב הזה אינו בלתי אפשרי.

        דת העבודה, דת ההשכלה

גם כאשר היה צורך להפוך את הפירמידה, היה גם צורך לשאוף למשהו מעל לחומר, ומתברר שגורדון הבין זאת. ויש לקוות שגם אנחנו נשכיל להבין.