יותר מפחיד מהרובוט

בריאן מרצ'נט, ב-Gizmodo, מבקש להבהיר שהדרך שבה נהוג לדבר על השתלטות האוטומציה על מקום העבודה מוטעת ומטעה. הוא מזכיר לנו שההחלטה להחליף בני אדם ברובוטים היא החלטה של הנהלות שדואגים לרווחים שלהם:
At first glance, this might like a nitpicky semantic complaint, but I assure you it’s not—this phrasing helps, and has historically helped, mask the agency behind the *decision* to automate jobs. And this decision is not made by ‘robots,’ but management. It is a decision most often made with the intention of saving a company or institution money by reducing human labor costs (though it is also made in the interests of bolstering efficiency and improving operations and safety). It is a human decision that ultimately eliminates the job.
מרצ'נט מדאיג שמי שמחליט להחליף פועלים באוטומציה איננו עונה סתם למצעד הקידמה, אלא פועל מתוך שיקולים כלכליים, ולהחלטות האלו יש מחיר אנושי:

These individuals may feel as if they have no choice, with shareholders and boards and bosses of their own to answer to, and an economic system that incentivizes the making of these decisions—and sometimes the technology will perform obviously superior work to the human—but they are exactly that: decisions, made by people, to call in or build the job-threatening robots. Pretending otherwise, that robots in every use case are inevitable, is the very worst form of technological determinism, and leads to a dearth in critical thinking about when and how automation *is* best implemented.

‘Robots’ Are Not 'Coming for Your Job'—Management Is

מרצ'נט רחוק מלהיות הראשון לכתוב דברים כאלה, אבל מעניין שהפעם זה בא מאתר שבדרך כלל מהלל את הקידמה הטכנולוגית.

מי באמת ירוויח מהאוטומציה?

נדמה שמזמן העבודה היא לא כל חיינו. איננו מתלוננים אם יש לנו יותר פנאי, אם כי אנחנו גם למדנו שהאבטלה איננה רק גוזלת מאיתנו פרנסה – במידה רבה העבודה מעניקה לנו משמעות. עם זאת, אם לא צריכים לעבוד, לא קשה למצוא דברים מעניינים לעשות. בריאן מרצ'נט, ב-The Atlantic, התכתב עם מספר אנשי היי-טק שהצליחו לבנות תוכנות שיבצעו את העבודות שלהם, כך שהם יכולו להמשיך לקבל משכורת מבלי לעשות דבר מעבר להפעיל את התוכנות. מעניין שכמה מהעובדים חשו רגשי אשם – כאילו הם גנבו מהמעבידים שלהם בזה שלא "עבדו", או לא היו עסוקים בשעות העבודה. לעומתם, אחרים היו שלמים עם האוטומציה שהם עצמם הפעילו. ובכל זאת, המצב הזה מעורר שאלות של מי האוטומציה הזאת משרתת:
As it stands, self-automation can be empowering. But as automation techniques become better understood, they may simply become yet another skill set management can expect employees to possess, or learn—passing the gains to their organization, then making themselves useful in some other way. “Employees will increasingly need to automate their own jobs or get moved out,” exhorts the Harvard Business Review. “Worldwide, we’ll see many more top-down managerial mandates for bottom-up automation initiatives.” And the rich and their employee-built bots will again swallow the gains.

The Coders Programming Themselves Out of a Job

מתברר שביסודו של דבר לא מדובר בסוגיה טכנולוגית, אלא כלכלית וחברתית. רק במקרים מעטים העובד שמתכנת את המחשב שלו כדי שיעבוד עבורו באמת מרוויח. כנראה שברוב המקרים המעביד שמח לקחת את ההמצאה של העובד, להפעיל אותה, ולפטר אותו. נכון לעכשיו, כך העולם פועל.