What an (overly) long strange trip it's been

אמנדה הס (Hess) כותבת שהיום אין כבר חד-פעמיות – לכל סרט יש המשך, להקות רוק רדומות חוזרות עלינו שוב, וכמובן שברשת תמיד יש עוד קישור שעליו צריכים להקליק:

The age of the sequel is over. Now it’s the age of the sequel to the sequel. Also the prequel, the reboot, the reunion, the revival, the remake, the spinoff and the stand-alone franchise-adjacent film. Canceled television shows are reinstated. Killed-off characters are resuscitated. Movies do not begin and end so much as they loiter onscreen. And social media is built for infinite scrolling. Nothing ends anymore, and it’s driving me insane.

The End of Endings

כאשר שום דבר כבר איננו מסתיים באמת אנחנו מוצאים את עצמנו בלולאה שמחזירה אותנו לאן שהתחלנו. אי אפשר לקבל פרספקטיבה אם עבור הכל יש אתחול מחדש ושום דבר לא מסתיים באמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *