בביקורת על ספרה החדש של שושנה זובוף – ספר שבעצמו מעורר תגובות רבות – ניקולס קאר דן, כמו רבים אחרים, על המידע שאנחנו מוסרים לחברות הטכנולוגיות הגדולות. באופן כללי הספר זוכה לביקורות חיוביות מאד, אם כי יש גם מי שמתרשם פחות. נקודה חשובה שעליה קאר מתמקד שנדמה לי איננה זוכה להתייחסות אצל אחרים היא המפות של גוגל. הוא מציין שזובוף בוחנת כיצד במשך ההיסטוריה המפה פעלה כאמצעי שליטה:
| As networked computers came to mediate more and more of people’s everyday lives, the map of the online world created by Page and Brin became far more lucrative than they could have anticipated. Zuboff reminds us that, throughout history, the charting of a new territory has always granted the mapmaker an imperial power. Quoting the historian John B. Harley, she writes that maps “are essential for the effective ‘pacification, civilization, and exploitation’ of territories imagined or claimed but not yet seized in practice. Places and people must be known in order to be controlled.” An early map of the United States bore the motto “Order upon the Land.” Should Google ever need a new slogan to replace its original, now-discarded “Don’t be evil,” it would be hard-pressed to find a better one than that. |
מהבחינה הזאת, המפות של גוגל, והנקודות שזוכות לציון עליהן, מכוונות אותנו לתפיסה מסויימת (וכמובן מסחרית) של העולם. המפה כבר איננה דרך להגיע מקום אחר למקום אחר כאזרחים, אלא אוסף המקומות שבהם אנחנו צרכנים.
קאר גם דן במציאות העגומה שבה רבים מאד מאיתנו מוכנים ליישר קו עם הפרטיות תמורת היעילות שהוויתור הזה מעניק לנו:
| In the choices we make as consumers and private citizens, we have always traded some of our autonomy to gain other rewards. Many people, it seems clear, experience surveillance capitalism less as a prison, where their agency is restricted in a noxious way, than as an all-inclusive resort, where their agency is restricted in a pleasing way. Thieves of Experience: How Google and Facebook Corrupted Capitalism |
אנו נעשינו לאוסף סטטיסטים בעולם של חברות, אבל מתברר שאנחנו די שמחים לחיות כך.
