What an (overly) long strange trip it's been

אמנדה הס (Hess) כותבת שהיום אין כבר חד-פעמיות – לכל סרט יש המשך, להקות רוק רדומות חוזרות עלינו שוב, וכמובן שברשת תמיד יש עוד קישור שעליו צריכים להקליק:

The age of the sequel is over. Now it’s the age of the sequel to the sequel. Also the prequel, the reboot, the reunion, the revival, the remake, the spinoff and the stand-alone franchise-adjacent film. Canceled television shows are reinstated. Killed-off characters are resuscitated. Movies do not begin and end so much as they loiter onscreen. And social media is built for infinite scrolling. Nothing ends anymore, and it’s driving me insane.

The End of Endings

כאשר שום דבר כבר איננו מסתיים באמת אנחנו מוצאים את עצמנו בלולאה שמחזירה אותנו לאן שהתחלנו. אי אפשר לקבל פרספקטיבה אם עבור הכל יש אתחול מחדש ושום דבר לא מסתיים באמת.

heard it through the grapevine


מרשל קירפטריק, בבלוג ReadWriteWeb כותב על המקרה באנגליה בו גבר רצח את אשתו הפרודה כאשר הוא גילה שהיא עדכנה את הסטטוס שלה ב-Facebook מנשואה לפנוייה. הוא מציין שלא מדובר סתם בסיפור סנסציוני עם היבט אינטרנטי, אלא סיפור שמצביע על תמורות חברתיות בעלות משמעות שנצטרך ללמוד להכיר:

The integration of new social networking into the lives of hundreds of millions of people around the world is dramatically changing communication and introducing unknown new dynamics into ages old-interpersonal issues, including psychosis and violence. There are new questions to ask.

        Facebook Murder Reflects Cultural Shifts

קירפטריק מציין שנצטרך ללמוד את הדרכים שבהן "תקשורת" ברשתות חברתיות שונה מהתקשורת שהכרנו לפניהן.