שיתוף אחד איננו בהכרח דומה לשיתוף אחר


בחלק השני של הראיון שלו עם כתב עת אירופי הנרי ג'נקינס מתאר את שלושה המודלים השונים שהוא מזהה ברשת דרכם החוכמה המשותפת שברשת באה לידי ביטוי.

We can argue that there are a range of different models of collective intelligence shaping the digital realm at the present time. We might distinguish broadly between three different models: 1)An aggregative model which assumes that we can collect data based on the autonomous and anonymous decisions of "the crowd" and use it to gain insights into their collective behavior. This is the model which shapes Digg and to some degree, YouTube. 2)a curatorial model where grassroots intermediaries seek to represent their various constituencies and bring together information that they think is valuable. This is the model which shapes the blogosphere. 3)a deliberative model where many different voices come together, define problems, vet information, and find solutions which would be impossible for any individual to achieve. This is the model shaping Wikipedia or even more powerfully alternate universe games.

        Reflections on Cultural Politics: My Interview for Poli (Part Two)

ג'נקינס איננו טוען כאן שמודל אחד עדיף על האחרים. מטרתו בסך הכל תיאורית – להבחין בין צורות השיתוף השונות. לעתים קרובות מדי אנחנו נוטים לראות את כל הפעילות ברשת כמקשה אחת, וההבחנות האלו יכולות לעזור לנו לראות את האפשרויות השונות.

הכוח של הכייף


איאן תומפסון כותב על הכשלונות הגדולים ביותר של מיקרוסופט, וביניהם האנציקלופדיה שממש בימים האלה נקבר סופית – Encarta. תומפסון מונה מספר סיבות שלדעתו מסבירות מה לא היה בסדר במוצר הזה, ומוסיף:

But what really killed Encarta was Wikipedia and the power of crowds. Wikipedia beat off a host of researchers and software engineers because nothing commercial can overcome people doing something for fun.

        Top 10 worst Microsoft products of all time

ואולי זה הסוד החשוב ביותר של ההצלחות של מוצרי Web 2.0 – התרומה של אנשים שפועלים מתוך רצון להיות חלק ולהנות ממה שהם עושים.

עוד מבט לשמיים


מתברר ש-Galaxy Zoo איננו הכלי היחיד שמגייס חובבנים לעזור בזיהוי גרמי שמיים. ב-ReadWriteWeb מדווחים על קהילה ב-Flickr שממלא תפקיד דומה. מציינים שם:

Astronomy is one of those few scientific disciplines where dedicated amateurs can still make major discoveries and this is definitely one of the cooler applications of Flickr's API that we have seen in a long time.

        The Great Gig in the Sky: Using Flickr for Astronomy

כנראה שהצילומים שמועלים לקבוצה עוברים סריקה אוטומטית שמסוגל לזהות את גרמי השמיים שבצילומים. אינני מבין עד הסוף, אבל מרשים מאד.

דברים שרואים מכאן …


קתי דייווידסון נותנת טיפת פרסום ל-Galaxy Zoo – פרויקט שמגייס אנשים רגילים לעיין בצילומים של גלקסיות ומבקשת מהם למיין אותם. הפרויקט שונה מ-SEIT@Home מפני שאין זה משהו שהמחשב שלנו עושה בזמנו הפנוי, אלא משהו שדורש את העיניים שלנו.

The Sloan Digital Sky Survey needs YOU to help them identify the shape of galazies far, far away. They have found that the eyes of experts see what experts see–they need all of us to help them describe and label what we see. It turns out, collectively, we see more and better than they . . . and can do, together, in a few months what would take them hundreds of years. If you can identify socks in the sock drawer, you can help label galaxies and contribute to exploration and understanding of the Universe. It takes twenty minutes . . . and your reach will be limitless.

        Help Explore the Universe @ GalaxyZoo.Org

מעבר לכך שמדובר בפרויקט מעניין, יש כאן אלמנט שיונק מהרעיון של "חוכמת ההמון", אבל מזווית מעניינת. מתברר שהמומחים יודעים מה כדאי לחפש, ולכן לא תמיד רואים מה שם. אנחנו, ההדיוטים, באים אל הצילומים ללא ציפויות, ומצליחים, כמנראה, למצוא בהם המון.