לשם מה לומדים?


ג'ורג' סימנס מגיב לביקורת על השכלה גבוהה, ועל המקום של לימוד מקוון בה, מתוך דיון ב-Slashdot. הוא מציין שהביקורת מתייחסת פחות ללימוד מקוון מאשר לעיצוב בעייתי של תהליך הלמידה, והוא חושש שלא מעטים פשוט מתנגדים לרעיון של השכלה גבוהה. הוא מדגיש:

Education is an equalizing system – the only one that addresses the inequalities generated by other systems. Some of those who are most vocal in their opposition to education (and schooling in general) will be the ones who would lose the most if the system did actually disappear. Take away the ideals, the underpinning of democracy, and you end up with a utilitarian system that serves only to prepare people for employment.

        Online education experiences

למרבה הצער, הרבה יותר מדי מההוראה המקוונת היא הכשרה למקום עבודה. סימנס צודק – ללא חזון שרואה בהשכלה מטרה בפני עצמה, אנחנו עשויים לאבד נכס יקר.

פירוק החבילה?


בעקבות מאמר ב-Chronicle, ג'ורג' סימנס מהרהר על עתיד ההשכלה הגבוהה. בדומה לטענה של קליי שירקי שעלינו להבחין בין עיתון לבין עיתונאות (ושצריכים למצוא את הדרך לקיים עיתונאות ללא העיתון הפיסי), סימנס מתייחס למרכיבים השונים של ההשכלה הגבוהה ושואל אם יש חובה שאלה יהיו מרוכזים במוסד אחד.

I’m interested in the new value point for higher education. The system currently serves three dominant roles: content/research, teaching/learning, and accreditation. Why don’t we split them up? We could serve each function better in this model. And less expensively. A large system that tries to do too much is incapable of adapting rapidly to changing external conditions.

        Will Higher Education Be the Next Bubble to Burst?

אישית, קשה לי לדמיין מוסד שיעסוק בלמידה לשם הלמידה בלי קשר הדוק להסמכה, אבל הייתי מקבל הפרדה כזאת בברכה.
css.php