ריצ'רד ווג'וודסקי יודע לכתוב. הוא יודע להתמקד על הדברים החשובים באמת, ולנסח אותם יפה. ואם כך, הגיוני שמצטטים אותו. בפוסט על "אוטונומיה" הוא סוקר את ההיסטוריה שלו – גם כלומד וגם כמלמד – ומנסה למצוא את החוט המקשר של מה עושה הוראה להוראה טובה:
If there is one thing I would encourage in education, it's not technology for technology's sake. It's not content for content's sake. It's certainly not more testing. It's autonomy. Autonomy for all teachers, public or private. And with that autonomy should come responsibilities. Responsibilities to the students. Because effective teachers aren't teachers who make test scores go up; they are teachers who raise their students up. So that the students can be autonomous. Autonomy |
ובמיוחד מוצא חן בעיני שהוא לא מסיים בכך שהמורה זקוק לאוטונומיה, אלא שהוא מוצא בכך מטרה רחבה יותר.