למידה נשארת למידה


נושא המחקר של mollybob הוא סביבות למידה אישיות, ולכן באופן טבעי היא מתמקדת בכלים התקשוביים שמרכיבים את הסביבות האלו. אבל היא מדגישה שהדגש שלה הוא על "למידה" ולא כל כלי זה או אחר. המיקוד הזה יוצר מתח בינה לבין המנחה שלה כאשר המנחה המליץ שהיא תתמקד ב-PLE בלמידה מקוונת, ולא להתייחס ל-PLE כמרכיב בלמידה פנים אל פנים. הרעיון לא נראה לה נכון:

I don’t think that the study of personal learning networks can be restricted to the online medium because that’s not how humans work. My work around PLEs is focussed on learning, and learning doesn’t assert that it lives either online or offline, it doesn’t have technological boundaries. Were I to restrict my study of PLE’s to the online environment, I believe I’d be studying the Personal Web, a concept I am gradually coming to believe is flawed in its outlook (although I haven’t studied it in great deal so that may be a big call at the moment). If we restrict our study of PLEs to the online environment, aren’t we focussing on technology, not learning?

        Defiance: Learning in Muddy Waters

היא צודקת. הכלים המקושבים שמסייעים ללמידה שלנו אינם תקפים ללמידה מקוונת בלבד, אלא מתאימים לכל מצב שבו אנחנו לומדים, ותהיה זאת טעות להבדיל בין למידה מקוונת לבין למידה פנים אל פנים, כאילו שמדובר בשני סוגי למידה שהם שונים זה מזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *