להבדיל אלף הבדלות


וו. איי. פאנפאקר כותב ב-Chronicle of Higher Education על ליאונרדו דה וינצ'י, ועל תכונה שלו שאליה לא תמיד מתייחסים – הוא כמעט ולא סיים את הפרויקטים שלו, ובמקום זה קפץ מפרויקט לפרויקט.

Some of Leonardo's entries are short jottings; others are lengthy and elaborate. The notebooks give the impression of a mind always at work, even in the midst of ordinary affairs. He returned to some pages intermittently over many years, revising his thoughts and adding drawings and textual elaborations. Several compendiums have been compiled from his notebooks, but, like so many of us, Leonardo never used his voluminous private writings to produce a single published work.
 
For the most part, his notebooks — like the commonplace books that were kept by students in the Renaissance (Shakespeare's Hamlet had one, for example) — were a polymath's workshop: a place to try out ideas, to develop them over time, and to retain them until circumstances made them more immediately useful.

        How to Procrastinate Like Leonardo da Vinci

דווקא מהדברים האלה נוצר הרושם שליאונרדו היה בלוגר טיפוסי שהעלה דברים לתוך הבלוג שלו על מנת לעשות סדר והגיון לעצמו. ואפילו אם אין זה נכון, נעים לקבל אותו כחבר למקצוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *