חלק מהתפקיד


בעקבות ראיון עם עורך עיתון שמתאר כיצד השימוש בכלי Web 2.0 השפיע על העבודה העיתונאית שלו, ויל ריצ'רדסון מדמיין לעצמו ראיון דומה שיכול היה להתרחש עם מנהל בית ספר. אחת השאלות שהוא שואל הוא "מה הפסקת לעשות בעקבות זה שהעיסוק בבלוגים וכלים אחרים תופסים כל כך הרבה זמן?". התשובה:

I’ve always considered this question — or the implied objection to social networking behind this question — as bogus. Educators are supposed to be thinking about learning. We’re supposed to be thinking about the future. We’re supposed to experiment and try new things. We’re also supposed to talk to our parents and engage with the community. So, this is part of the job, period. Any educator who says they don’t have time to do these kinds of things is working on the wrong things. The real answer? My day has probably gotten longer, but this is important stuff.

        A Cocktail Party Filled With Educators

מה שנכון, נכון. אולי אין לנו זמן לכל זה, אבל הוא חלק אינטגראלי של התפקיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *