האם זה יהיה הסוף?


טים סטאמר כותב על ישיבה בה השתתף שעסק באפשרות של שימוש במכשירים אישיים המחוברת לרשת בבית הספר. נכון לעכשיו, כצפוי, התקשורת היחידה שבתי הספר מרשים היא דרך המכשירים, והרשת, של בית הספר. אבל הוא מדגיש שבעתיד הלא רחוק כל זה עשוי להשתנות. מה יקרה, הוא שואל, כאשר תלמידים יגיעו לבתי הספר לא רק עם הניידים של עצמם, אלא עם מודמים שיאפשרו להם לעקוף את הרשת של בית הספר ולהתחבר באופן עצמאי?

Those of us who are advocates for the potentially transformative effect of instructional technology are often caught up in the day-to-day, never-ending struggle to provide enough equipment, software, training and support to make large scale changes possible.
 
But sometimes we forget the old adage of “be careful what you wish for”.
 
Because if we ever did get to the point where every student is carrying around their own networked computing device, the traditional education model we’ve lived with for a century or more would probably fall apart very quickly.
 
And that is NOT a bad thing.

        Be Careful What You Wish For

סטאמר משוכנע שמצב כזה עשוי לשנות באופן קיצוני את בית הספר כפי שאנחנו מכירים אותו. אני נוטה להסכים, אבל … בתי הספר כבר הראו בעבר שהם מצליחים לבלוע "איומים" על קיומם ולהמשיך להתקיים כאילו שום דבר לא השתנה. נקווה שהפעם זה לא יקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *