פטרציה ליבינגסטון, שאת הספר שלה – 1-to-1 Learning: Laptop Programs That Work – נדמה לי שכדאי מאד לקרוא, כותבת בבלוג שלה על שיחה שהתנהלה בינה לבין בתה. השתיים שוחחו על יתרונותיו וחסרונותיו של Twitter, והבת של ליבינגסטון התלוננה שהיא לא אהבה את הכלי מפני שלא היתה בה קהילה מרכזית שסביבה דברים התנהלו. ליבינגסטון כותבת:
|
We live in really interesting times don't we. Community is all over the place in various forms but there's no one place at all, there's no center, for almost all of us. Consider Twitter |
יש כאן בעיה אמיתית, אם כי אין זה חובה לראות בה ממש כבעיה. התרגלנו לריכוזיות, וכאשר אנחנו מגלים שבעצם אין דבר כזה, קשה לנו להבין את זה, ולהסתגל.
