דברים שאנחנו לומדים עם השנים


אינני מכיר את ג'ק סילברט, או את הבלוג הקבוצתי בו הוא משתתף – Salt in Wound. הבלוג אפילו איננו עוסק בחינוך (למה "אפילו"? אינני יודע). הגעתי אליו דרך טום הופמן שהתלהב מקטע שסילברט כתב – דווקא במסגרת של כתבה על הסרטים הטובים ביותר של השנה בעיניו. סילברט מסביר למה לא צריכים לסמוך על הטעם שלו:

I used to hold professional adults in greater esteem. Then I became a professional adult, and realized that we're just older versions of the same dopes from the schoolyard.

        My Highly Subjective List of the Best Movies of 2009

אולי יש כאן בכל זאת השתמעות חינוכית – אולי לא מלמדים את זה בבית הספר, אבל עם השנים אנחנו לומדים שבעצם לא השתנינו כפי שאולי קיווינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *