גם וגם


ג'רד סטיין מהרהר על המקום של הבדידות בתהליך הלמידה של היחיד. הוא מתאר את הבריחה התרבותית הכללית מהחשש של להיות לבד (הוא מקשר לכתבה בנושא הזה שציטטתי כאן לפני כחצי שנה). סטיין מציין שהדגש על למידה באמצעות טכנולוגיות חברתיות פוגע בצורך של היחיד לבחון את עצמו ולקחת אחראיות על הלמידה של עצמו.

This suspicion seems not unfounded, as many educators, collectively enrapted with social media (I claim no distinction here), increasingly look to group scenarios to facilitate learning, focus their inquiry on social connections that may have been once only peripheral to learning, portray networked "knowledge" as a panacea, and de-emphasize the value of individual learning – or even wholly deconstruct, then dismiss it. At the same time, or maybe just in time, a handful of researchers and scholars have recently begun to attend to this area of inquiry with something like an urgency – perhaps out of fear of how solitude is demolished by social media.

        Studious “Passion” for Solitude

ללמידה בצוותא, ולשימוש ברשתות חברתיות בתהליכי למידה יש יתרונות רבים. אבל לא רצוי לאמץ את האלה עד להרחקת הלמידה העצמית מהנוף הלימודי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *