בעיה מוכרת


קנדס שיבלי מדמה את המורה המאמץ תקשוב לאדם שסקי מיים – לעתים קרובות מדי איננו יודעים לעצור והפגישה עם המיים די קטלנית. היא כותבת שצריכים להכיר בעובדה שאף אחד לא ישלוט בכל התפתחות טכנולוגית חדשה, ולכן במקום לעלות על כל גל, מותר לדלג על כמה מהם וללמוד להתמודד היטב עם אלה שעליהם אנחנו כן עולים. ואז, היא כותבת על עצמה:

Today’s waves I do not choose to navigate on the rope: my Google Reader’s 3000+ items since before NECC (and before computer crash). I think a graceful “Mark all as read” is in order.

        Risk slack or let go of the rope?

האמת היא שקורא RSS בנוי כך שמותר לאבד את מה שמתיישן. ההנחה הבסיסית היא שאנחנו מתעניינים בחדש יותר מאשר בישן (יש כלים אחרים להגיע לישן). אבל קשה להשתחרר מהתחושה שצריכים לטעום מהכל – שיבלי מתארת מצב מוכר היטב.

One thought on “בעיה מוכרת”

  1. אני חושב שאחד הדברים החשובים למורים היא לחקור – האם הכלי הטכנולוגי מתאים לי ? אולי קיים כלי טוב יותר ? מה החסרונות של הכלי ? – כל השאלות הללו ושאלות רבות נוספות צריכות לעלות ואולם לעיתים הדרך היחידה לבדוק אותן היא באמצעות חקר עצמאי. ניסוי וטעיה היא הדרך הטובה ביותר (לדעתי) לדעת האם הכלי מתאים לי – אך גם הארוכה ביותר. כנראה שאין פה קיצורי דרך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *