אליה וקוץ (משמעותי) בה


נטע אלכסנדר, באנגלית, כותבת ב-The Atlantic על החיים עם קוצב לב. היא איננה מטילה בספק בכך שהמכשיר שומר על חייה, אבל העובדה שהוא גם מעביר מידע אודותיה בכל זאת מעלה שאלות ומידה לא קטנה של אי-נוחות. היום אנחנו מודעים למידה שבה הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת, אבל בכל זאת קשה לעכל עד כמה זה נכון:
Data monitoring is threatening because those subject to it don’t know what information is being collected, for what reason, and by whom. And unlike iPhone or Amazon Echo users, I cannot just choose to stop using my connected pacemaker. In a way, my heart is no longer entirely mine: I share it with both Medtronic and with the U.S. hospital in which it was implanted. As an immigrant in America at a time when foreign status is uncertain, I can’t help but wonder if my pulse might one day betray me. Might it show I visited a place I was not supposed to, or dared meet someone from a hostile country?

My Pacemaker Is Tracking Me From Inside My Body

הסיפור נותן משמעות חדשה לרעיון שלפעמים הגוף שלנו בוגד בנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *