אמנדה מול כותבת על החוויה שהיא עוברת כאשר היא קונה דברים דרך הרשת, ובמיוחד דרך פרסומת שנראית לה מכוונת ישירות אליה באינסטגרם. החוויה עוד מתעצמת עכשיו שאינטגרם בודקת את האפשרות לרכוש משהו ישירות מתוך יישומון. על אף העובדה שהיא מודעת לחדירה לפרטיות ולמידה שבה יישומים כאלה עוקבים אחריה ואוספים מידע אודותיה, היא כותבת שבמידה רבה היא פשוט נכנעת למציאות הזאת:
| There’s a name for this phenomenon I’ve given into, the feeling that data collection is so inescapable that I might as well live with it: digital resignation. Coined by the researchers Nora Draper and Joseph Turow, digital resignation happens when people see no way out of the privacy invasions that have become a common feature of their digital lives, and instead look for ways to live within them as a new normal. Draper says that in a survey on the phenomenon, people who knew about how social media work were likely to see no escape from its invasive realities. |
מול מוסיפה שלרוב הצרכנים היותר אמידים מסתדרים עם המציאות הזאת מפני שהיא כן משרתת אותם. לעומת זאת, עבור אנשים עניים הסיכוי שהמעקב אחריהם יכול להשפיע לרעה – בגילוי הרבה יותר גדול.
